מיכאל מדרס תבע את חברת הביטוח הראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה לאחר שרכבו נגנב והיא סירבה לפצותו פיצוי מלא בגלל שברכב לא הותקן אימובילייזר. לדבריו, לפני שהנפיקה את הפוליסה, בדקה חברת הביטוח את הרכב ומצאה שהכול תקין. "לאחר שהרכב נגנב החברה הסכימה לשלם לי 65% משווי הרכב וסירבתי". לטענתו, מרגע שהנתבעת בדקה את הרכב ומצאה שהוא עומד בדרישות הפוליסה ואף הנפיקה פוליסה, היא אינה יכולה להתנער מאחריות.
בכתב ההגנה השיבה חברת הביטוח שרכבו של התובע לא מוגן בהתאם לפוליסה ומכאן שאינה חייבת בתשלום כלשהו. לדבריה, הסכימה לשלם פיצוי חלקי אולם התובע התעקש, שלא בצדק, על תשלום מלא. "טופס בדיקת המיגון נשלח לתובע אחרי הנפקת הפוליסה על-מנת שיבדוק ויוודא שהרכב עומד בדרישות הפוליסה. משלא עשה כן ולא התקין אימובילייזר ייעודי ורכבו נגנב, אין לו אלא להלין על עצמו". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בתחילת החודש על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, חייב השופט גד אנגל, את חברת הביטוח הראל לשלם לתובע 15,500 שקל בתוך 30 יום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
"הנתבעת לא הסבירה מדוע הסכימה לשלם לתובע 65 אחוז משווי הרכב בעוד לשיטתה אינה חייבת לשלם לו דבר. מקובלת עלי טענת התובע כי מרגע שהנתבעת בדקה את כלי רכבו, מצאה כי הוא עומד בדרישת הפוליסה ואף הנפיקה לו את הפוליסה האמורה, אין היא יכולה להתנער מאחריות. נוכח התנהגות הנתבעת התפתחה אצל התובע הציפייה, כי בשעת מבחן תינתן לו התמורה בנדרשת בגין התשלומים עבור פוליסת הביטוח. מנגד לא יתכן שהנתבעת תבדוק את הרכב, תאשר את התאמת המיגון לפוליסה, תגבה את תשלומי הביטוח, ובסופו של דבר , בשעת הצורך, תתחמק בטענה שהרכב לא ממוגן כדבעי".
