אנשים בסיכון גבוה להתקפי לב ושבץ צריכים שליטה אגרסיבית יותר בכולסטרול מזו המומלצת כיום, כך מייעצים מומחים בתחום.
בהצהרה משותפת שפורסמה בסוף השבוע על-ידי איגוד הסוכרת האמריקני (ADA) והקולג' האמריקני לקרדיולוגיה (ACC), הגיעו המומחים למסקנה כי מדידת כולסטרול LDL, או "הרע" היא כבר לא אמצעי המדידה הטוב ביותר להערכת בריאות הלב אצל חולים אלו.
פנל המומחים גילה כי ברגע שכולסטרול LDL יורד לרמות המומלצות לחולים בסיכון גבוה, בדיקת פרוטאין ApoB מזהה בצורה מדויקת יותר את אלו שעדיין בסיכון לאירוע קרדיווסקולרי (של הלב וכלי הדם).
במידה ורמות ה-ApoB גבוהות, חולים צריכים התערבויות אגרסיביות יותר באורח החיים או מינונים גבוהים יותר של תרופות הסטטינים להורדת השומנים, גם אם רמות הכולסטרול LDL הן בטווח הנורמה.
מדידת ערכי ה-LDL עדיין חשובה אך עם זאת טיפול בסטטינים אינו מספיק אולי לאנשים בסיכון גבוה כדי להוריד את רמות ה-LDL מתחת ל-100 או אפילו 70.
LDL ו-ApoB רמות LDL מתחת ל-100 מיליגרם לדציליטר מומלצות כיום לחולים עם שני גורמי סיכון או יותר למחלת לב ולאלו עם סוכרת אך ללא גורם סיכון משמעותי אחר ללב.
הקווים המנחים קוראים לרמות LDL מתחת ל-70 לחולים עם מחלת לב ידועה או סוכרת עם גורמי סיכון נוספים למחלות לב.
גורמי סיכון אלו כוללים לחץ דם גבוה, שימוש בטבק והיסטוריה משפחתית של מחלות לב.
למרות שטיפול אגרסיבי בכולסטרול תרם לירידה בהתקפי הלב והשבץ, אירועים אלו עדיין שכיחים בקרב חולים בסיכון גבוה שהגיעו לרמות המטרה. אלו עלולים להתרחש אם חלקיקים אחרים של כולסטרול התורמים לסיכון עדיין גבוהים.
ApoB היא מולקולה הקיימת בכל חלקיקי הכולסטרול התורמים באופן משמעותי להתפתחות טרשת עורקים (הידועה גם כפלאק או התקשות העורקים). התקווה היא כי מדידת ApoB תעזור לחולים ולרופאים לאמוד טוב יותר את הסיכון משום ש-ApoB הוא אמצעי מדידה מדוייק יותר של סה"כ כל החלקיקים הסותמים את העורקים (ולא רק LDL). ישנן ראיות מצטברות לכך שרמות ApoB הן סמן טוב יותר לסיכון ללב מאשר רמות כולסטרול LDL.
מסיבה זו, צוות המומחים ממליץ על רמת מטרה של ApoB נמוכה מ-90 לחולים בסיכון גבוה ללא מחלת לב ידועה ופחות מ-80 לחולים בסיכון גבוה ביותר עם מחלת לב או עם סוכרת וגורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים.
סטטינים וסגנון חיים הדוח עשוי להוביל לטיפול אגרסיבי יותר בחולים בסיכון גבוה בעזרת סטטינים להורדת השומנים, אך המומחים הדגישו גם כי עדיין נדרש מחקר נוסף שיאשר את היתרונות של גישה זו.
הם קוראים ליוזמות בהבט של בריאות הציבור שמטרתן לעודד שינויים בסגנון חיים שיורידו את הסיכון הקרדיווסקולרי.
לדבריהם, חולים ורופאים לעתים קרובות מתמקדים בטיפולים תרופתיים, ושוכחים כי שינויים בסגנון חיים יכולים גם כן להיות בעלי השפעה גדולה על הסיכון.
חשוב לזכור כי סגנון חיים הוא חלק גדול מכך ועידוד החולים לשפר את התזונה, להפסיק לעשן ולהתעמל כולם חיוניים.
