שוקולד מכיל אוקסלט - מרכיב המופיע בצורה טבעית בפולי הקקאו ויכול לדכא את ספיגת הסידן. הסידן נקשר לאוקסלט במעי, ומגביל את קליטתו בזרם הדם.
מאחר ששוקולד מכיל כמויות קטנות יחסית של אוקסלט, לא ברור באיזו מידה צריכת השוקולד משפיעה על אנשים בריאים שמקפידים על תזונה עשירה בסידן.
מחקר שנעשה השנה ופורסם בעיתון האמריקני לתזונה רפואית גילה כי לנשים מבוגרות שצרכו מנה או יותר של שוקולד על בסיס יומי הייתה צפיפות עצם נמוכה יותר מנשים שאכלו מנת שוקולד או פחות 6 פעמים בשבוע. החוקרים מאמינים כי הדבר נובע מכך שהאוקסלט מדכא את ספיגת הסידן, אך ייתכן גם שהסיבה לכך היא תכולת הסוכר שבשוקולד, שעלולה להעלות את הפרשת הסידן. השוקולד מכיל גם פלבנואידים, חומר שנמצא יעיל לבריאות העצמות. עדיין, נדרשות בדיקות נוספות כדי לקבוע בוודאות את תפקיד השוקולד באיזון הסידן ובחוזקן של העצמות.
מה שברור, עם זאת, הוא כי צריכת מזונות עשירים באוקסלט - שבתמורה משפיעים על ספיגת הסידן - צריכה להדאיג בעיקר אנשים עם אבנים בכליות, המורכבות מאוקסלט ומופיעות כאשר קיימת כמות רבה מדי של אוקסלט בשתן. אנשים אלו צריכים להוריד את צריכת האוקסלט ולהעלות את צריכת הסידן.
בנוסף לשוקולד, האוקסלט נמצא בכמויות שונות במזונות רבים אחרים, כמו קטניות, אגוזים, תרד, בטטות, במיה, כרוב, קולרבי, עלי סלק, פירות גרגריים ותה.
סידן ממקורות תזונתיים, כמו חלב ויוגורט, הם המקורות הטובים ביותר לסידן. אם אתם צורכים 1,200-1,500 מיליגרם של סידן ו-400-800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D על בסיס יומי ממזון או מוספות סידן, אכילת שוקולד מתונה כפי הנראה לא תשפיע על בריאות העצמות שלכם.
