הרעיון של לגימת בקבוקי מים במטרה 'להציף' את עצמנו בבריאות טובה הוא טעות בלבד מתברר.
ד"ר סטנלי גולדפרב וד"ר דן נגואינו מאוניברסיטת פנסליבניה שבפילדלפיה סקרו את הספרות המדעית העוסקת בנושא ההשפעות הבריאותיות של שתייה מרובה של נוזלים.
לאנשים החיים באקלים חם ויבש ולספורטאים יש צורך רב במים, ואנשים עם מחלות מסוימות גם הם מרגישים טוב יותר עם צריכה רבה של נוזלים הם גילו. אך עבור האדם הבריא הממוצע, כמות רבה יותר של מים אינה קשורה כלל לבריאות טובה יותר.
הסקירה המדעית שערכו, ופורסמה בעיתון של האגודה האמריקנית לנפרולוגיה, הוא המחקר האחרון והעדכני המערער את המלצותיהם של מומחים מסוימים על שתיית 8 כוסות מים (225 מ"ל) ביום.
ד"ר היינז ולטין מבית הספר לרפואה דרמות' העמיד גם הוא בשנת 2002 את ההמלצות למבחן, וגילה כי הן יותר אגדה אורבנית מאשר עובדה רפואית וכי הן חסרות בסיס מדעי.
החוקרים ניסו לבחון את מה שכינו "ארבעה מיתוסים עיקריים" המתייחסים לטענות לגבי היתרונות של שתיית מים מוגברת: השתייה תורמת להפרשה רבה יותר של רעלים; משפרת את גוון העור; מפחיתה את תחושת הרעב ומפחיתה את תדירות כאבי הראש.
השורה התחתונה הייתה כי אין למעשה כל בסיס מדעי העומד מעבר לטענות אלו והן כפי הנראה לא יותר מפולקלור. ומעבר להקלה מסוימת על הפרשת רעלים, החוקרים לא הצליחו לאמת את הטענות על-ידי מחקר מדעי כלשהו.
הכליות מנקות את הרעלים. זהו תפקידן. והן עושות זאת ביעילות מרובה ומבלי שהן תלויות בצריכת המים. המשמעות של שתייה מרובה של מים היא בסה"כ הפרשת שתן בכמות רבה יותר אך לא כמות רבה יותר של רעלים בשתן.
אף מחקר לא הראה כי קיימים יתרונות לגוון העור כתוצאה מעלייה בצריכת המים. בנוסף, לא נתגלו ראיות לכך ששתיית מים מונעת כאבי ראש.
ולגבי הטענה כי כמות רבה של מים מדכאת את התיאבון, גם לה לא נמצאו כל הוכחות עקביות.
החוקרים ציינו כי מדענים לא בדקו מעולם אם אדם מוריד ממשקלו לאורך תקופה ממושכת במידה והוא מקפיד על משטר זה של שתיית מים ובתחום זה מצאו רק מאמרים סותרים ואי ודאות.
ועם זאת ששתייה מרובה של מים אינה תורמת לבריאות, היא גם אינה מזיקה, כתבו.