אנשים רבים סובלים מבצקות במהלך חייהם. חלק מהבצקות הן מתונות וניתנות אפילו לטיפול עצמי, אך חלקן עלולות להצביע על מצבים רציניים יותר.
היכרות רשמית מומחים מ"Mayo clinic" מסבירים, כי בצקת היא נפיחות הנובעת מעודף נוזלים הנלכדים ברקמות הגוף. למרות שבצקת יכולה לפגוע בכל חלק של הגוף, היא שכיחה ביותר בידיים, זרועות, כפות רגליים, קרסוליים ורגליים.
בצקת יכולה לנבוע ממצבים רפואיים, תרופות מסויימות או הריון.
אבחון וטיפול בגורם המונח בבסיס הבעיה הם המפתח לשליטה יעילה בבצקת. טיפול עצמי בשילוב עם תרופות המסלקות את הנוזלים העודפים בדרך-כלל יעילים לטיפול בבצקת.
סימנים ותסמינים הסימנים והתסמינים של בצקת כוללים:
- נפיחות או תפיחות של הרקמה מתחת לעור (רקמה תת עורית).
- גומות בעור שנשארות לאחר לחיצה של מספר שניות.
גורמים בצקת מופיעה כאשר קיימת דליפה של נוזלים מכלי דם קטנים בגוף (נימים). דליפה זו יכולה להסתכם בנזק לנימים או בלחץ מוגבר בהם. כשהגוף מרגיש כי הנימים דולפים, הכליות מתחילות לשמור על כמות נתרן ומים גבוהה מהרגיל כדי לפצות על איבוד הנוזלים מכלי הדם. תגובה זו מעלה את כמות הנוזלים הנעה בגוף, מה שגורם לנימים רק לדלוף יותר. הנוזלים מהנימים דולפים אל הרקמות המקיפות אותם וגורמים לרקמות להתנפח.
הגורמים לחלק מהמקרים המתונים של הבצקות יכולים להיות פשוטים כמו ישיבה ממושכת או אכילה של מזונות מלוחים מדי. בצקת היא גם סימן שכיח לפני המחזור החודשי. גופן של נשים הרות לעיתים קרובות שומר על כמות עודפת של נוזלים, מה שעלול גם כן לגרום לנפיחות בידיים, בכפות הרגליים ובפנים.
בצקת יכולה להיות תופעת לוואי של תרופות מסויימות גם כן, כולל:
- תרופות המרחיבות את כלי הדם (מרחיבי כלי דם).
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs).
- תרופות מסויימות לסוכרת הנקראות thiazolidinedione.
יחד עם זאת, במקרים מסויימים בצקת עלולה להיות סימן למצב רפואי רציני יותר. מחלות ומצבים שעלולים לגרום לבצקת כוללים:
- אי ספיקת לב מוגדש. כאשר אחד או שני חדרי הלב מאבדים מיכולתם לשאוב דם בצורה יעילה - כפי שקורה באי ספיקת לב מוגדש - הדם עלול להצטבר ברגליים, בקרסוליים ובכפות הרגליים ולגרום לבצקת.
- מחלת השחמת. מחלה זו גורמת לצלקות בכבד, המשבשות את תפקוד הכבד וגורמות לשינויים בהורמונים ובכימיקלים המווסתים את הנוזלים בגוף, כמו גם מעלות את הלחץ בכלי הדם הגדולים (וריד שער הכבד) הנושאים דם מהמעי, הטחול והלבלב לכבד. בעיות אלו עלולות לגרום להצטברות נוזלים ברגליים ובחלל הבטן (מיימת).
- מחלת כליות. אצל אדם הסובל ממחלת כליות, הכליות אינן מסוגלות לסלק מספיק נוזל ונתרן מהדם. כמות הנוזלים והנתרן העודפת מעלה את הלחץ בכלי הדם, וגורמת לבצקת. בצקת הקשורה למחלת כליות בדרך-כלל מופיעה ברגליים וסביב העיניים.
- נזק בכליות. נזק לכלי הדם הקטנים שבכליות (פקעיות) המסננות את הפסולת ואת כמות הנוזלים העודפת מהדם עלול להסתכם בתסמונת נפרוטית. אחת התוצאות של תסמונת נפרוטית היא רמות נמוכות של פרוטאין (אלבומין) בדם, שעלולות לגרום להצטברות נוזלים ולבצקת.
- חולשה או נזק לורידי הרגליים. אי ספיקה ורידית כרונית (CVI) הוא מצב בו הוורידים שברגליים נחלשים או ניזוקים ואינם יכולים לשאוב כמות מספקת של דם חזרה ללב. הדם שנשאר מעלה את הלחץ בוורידים, וגורם לנפיחות.
- מערכת לימפה לקויה. מערכת הלימפה של הגוף מסייעת לנקות נוזלים עודפים מהרקמות. אם מערכת זו ניזוקה - בין אם כתוצאה מבצקת לימפתית ובין אם כתוצאה ממחלה או מצב רפואי, כמו סרטן או זיהום (בצקת לימפתית משנית) - בלוטות הלימפה וכלי הדם של הלימפה מתייבשות ולא פועלות בצורה תקינה וכך נוצרת בצקת.
גורמי סיכון המחלות והמצבים הבאים עלולים להעלות את הסיכון לפתח בצקת:
- אי ספיקה ורידית כרונית (CVI)
בגלל הנוזלים הנדרשים לעובר ולשליה, גופה של אישה הרה שומר על כמות רבה יותר של נתרן ומים מאשר במצב נורמלי ובכך מעלה את הסיכון לבצקת.
נטילת תרופות מסויימות - כמו תרופות המרחיבות כלי דם, חוסמי ערוץ הסידן, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, אסטרוגנים ותרופות מסויימות לסוכרת - עלולה להעלות את הסכון לבצקת.
מתי לפנות לרופא? גשו לרופא אם אתם מבחינים באחד הסימנים או התסמינים הבאים:
- נפיחות או תפיחות של הרקמות תחת העור (רקמות תת עוריות).
- גומות בעור שנשארות לאחר לחיצה של מספר שניות.
קוצר נשימה, קשיי נשימה וכאב חזה עלולים להיות סימנים ותסמינים לבצקת בריאות. בצקת בריאות היא מצב מסכן חיים. אבחון וטיפול בבצקת בריאות שונה מצורות אחרות של בצקת. אם אתם סובלים מסימנים או תסמינים של בצקת בריאות גשו מייד לקבלת טיפול רפואי.
בדיקות ואבחון כדי לקבוע את הגורם לבצקת, הרופא ישאל אתכם שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית שלכם ומצבכם הבריאותי, כולל כמה זמן אתם סובלים מתסמיני הבצקת, אם הסימנים והתסמינים מופיעים ונעלמים או אם אתם סובלים מהם כל הזמן, וכן אם סבלתם מבצקת בעבר.
הרופא יבצע בדיקה פיסית. אם הוא יחשוד במצב רפואי כגורם לבצקת, הוא ימליץ על בדיקות, כמו צילום חזה, בדיקות דם או בדיקות שתן, כדי לאבחן את המצב.
סיבוכים במידה והבצקת אינה מטופלת היא עלולה לגרום ל:
- נפיחות מכאיבה הולכת וגוברת.
- עור מתוח, שעלול להפוך מגורה ולא נוח.
- סיכון מוגבר לזיהומים באזור הנפוח.
- ירידה בגמישות העורקים, הוורידים, המפרקים והשרירים.
- עליה בסיכון לכיוב של העור.
הטיפול הטיפול בבצקת כולל בדרך-כלל:
- תרופות לשיפור תפוקת המים והנתרן של הכליות (חומרים משתנים). חומרים משתנים המשמשים לעיתים קרובות לטיפול בבצקת כוללים משתני תיאזיד, פורוסמיד (לזיקס) וספירונולאקטון.
- הגבלת כמות המלח בתזונה במטרה להפחית את שמירת הנוזלים, על-פי המלצת הרופא.
- במקרים מסויימים, חומרים משתנים עשויים שלא להתאים לטיפול בבצקת, כמו אצל אנשים הסובלים מאי ספיקה ורידית כרונית או נשים הרות.
טיפול עצמי השיטות הבאות יכולות להפחית את הבצקת ולמנוע את חזרתה. לפני שאתם מנסים שיטות אלו שוחחו עם הרופא כדי להבין איזו היא המתאימה לכם ביותר.
- תנועה. הזזה ושימוש בשרירים בחלק של הגוף המושפע מהבצקת יכולים לעזור לשאוב את הכמות העודפת של הנוזלים חזרה ללב. שאלו את הרופא לגבי סוגי התעמלות שאתם יכולים לבצע כדי להוריד את הנפיחות.
- הגבהה. החזיקו את האזור הנפוח של הגוף מעל גובה הלב למשך 30 דקות לפחות, 4-3 פעמים ביום. במקרים מסויימים, הגבהה של האזור הפגוע בזמן השינה יכולה להועיל.
- עיסוי. ליטוף האזור הפגוע לכיוון הלב בעזרת לחץ קבוע, אך לא מכאיב, יכולה לעזור להניע את הנוזלים העודפים מחוץ לאזור.
- קומפרסים. אם אחת מהגפיים מושפעת מהבצקת, הרופא עשוי להמליץ על גרביים אלסטיות, או כפפות אלסטיות. מלבושים אלו שומרים על הלחץ באיבר במטרה למנוע מהנוזלים להאסף ברקמות.
- הפחתת המלח. עקבו אחר הוראות הרופא לגבי הגבלת כמות המלח שאתם צורכים.
- המנעו מטמפרטורות קיצוניות. שינויים פתאומיים בטמפרטורות, כמו טמפרטורות גבוהות או נמוכות מאוד עלולים להחריף את הבצקת. הימנעו מאמבטיות חמות, מקלחות חמות וסאונה. הגנו על עצמכם מכוויות שמש. לבשו בגדים חמים כשאתם יוצאים החוצה במזג אוויר קר ונקטו באמצעי זהירות כדי להגן על עצמכם מכוויות קור.
