פרץ: "המעסיקים הונו את הממשלה"

ח"כ קולט אביטל יזמה והפיקה את הכנס, ולשאלה האם מפלגת העבודה התרחקה מהרעיון הסוציאל-דמוקרטי היא משיבה: "אנחנו מתכוונים לקבל עתה שורה של החלטות ובהן צעדים חברתיים". אז איך מפלגת העבודה הסכימה לדחייה של העלאה שכר המינימום? קולט: "המבחן מבחינתנו יהיה בחודש יוני ואנו מתכוונים לזה ולא נסתפק בהצהרות". כבר עתה," היא מוסיפה, "אנו שומעים רמזים מכיוון בנק ישראל על כך שהם אולי יעכבו את ההעלאה. אנו לא ניתן לזה לקרות, בוודאי בתקופה כה משברית. נצטרך להתארגן לקראת כך". מה המטרה של הכנס הזה? קולט: "אנו מכנסים פה שלוש קרנות בינלאומיות כדי לדון בשאלה החשובה הזאת של שכר המינימום בתקופה כה קריטית למשק. אנו רוצים לשמר את ההישגים כדי שמחר לא יקומו מאי שם ויאמרו שצריך להוריד את השכר, ואנו גם ננסח נייר עמדה שיתווה לממשלה את המדיניות בנושא". לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין, הנחתה סדנא בנושא חשיבות שכר המינימום והשפעתו: "אני רוצה שקובעי המדיניות ייחשפו לדיונים ולשאלות שאנו מעלים כאן. ויש לזה חשיבות". אחדות ציינה את הרגישות של 'החוליות החלשות' בחברה הישראלית "שכל כך חשופות לפגיעה בשכר, במיוחד לאור נקודת השבר של המשבר הגלובלי הפיננסי". עוד היא מציינת "שאי אפשר ללכת אחורה אלא צריך ללכת למשהו שהוא הרבה יותר גמיש, כמו בדנמרק - שם כשיש צמיחה אז שכר המינימום עולה וכשאין, אז הוא מוקפא". יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, ציין כי "40% מאלו שהם מתחת לקו העוני הם שכירים עובדים, שהשכר לא מספק להם קיום בכבוד ויש להם צורך בתעסוקה נוספת". שר הרווחה מאמין שצריך ליצור קומבינציה של "הגדלת המשכורות באמצעות הסכמים קיבוציים, העלאת שכר המינימום, והנהגת מס הכנסה שלילי". "שכר המינימום," ציין השר, "יעלה קודם כל באזורי עדיפות לאומית", והוסיף שאינו "בטוח בכך ששכר מינימום יצמצם פערים ובממדי העוני". השר ציין שיש בעייה לאכוף חוקי מגן וכי אצל עובדי הקבלן השכר בקושי מגיע לשכר המינימום. "ישנם רבים מהמעסיקים שהם בעלי עסקים קטנים, שפונים אליי ומעלים טענות שהם לא מגיעים לרווחיות בגלל חוקי היתר".

ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן שהוא גם חבר בוועדת הכספים והכלכלה, נשא נאום מתריס בגנות הנהייה של הכלכלה הישראלית אחר המודל האמריקני: "הנביאים הניאו–ליברלים באמריקה חשבו עד לפני כמה שנים שאירופה מצויה בסטגנציה וזהו מודל שלא מצליח להתפתח; אך מה שקורה כרגע הוא שהכלכלנים המובילים בארה"ב מכים על חטא. אותם אלו שמכרו את הגישה שקודם כל צריך להפריט ושהתחרות תמיד קדושה, הניחו לפי תורת 'הזליגה מטה' שזה ישפיע, אך דבר זה לא קרה ולו במדינה אחת. לעומת זאת המעמד הבינוני נשחק, והעוני התחזק". ברוורמן מוסיף כי "אותם נביאים ניאו –קונסרבטיבים מכרו לנו גם שאין עוגן רציני ובטוח יותר מאשר השווקים הפיננסים, אך כל מי שמכיר זאת יודע כי זה 'עורבא פרח'". את הסיבה לבעיות הכלכליות תולה גם ברוורמן בחינוך הלקוי לכלכלה: "אנשים מאמינים לשווקים כמו שהם מאמינים לרופא אליל", הוא אומר ומוסיף "ומי משלם את זה? האזרחים הקטנים" הוא מסיים. אם מסתכלים על המערכת הבינלאומית אנו מוצאים כי ב-20 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי, מונהג חוק שכר מינימום; אך המקרה של שוודיה יכול ללמד כי אף על-פי שאין מונהג בה שכר מינימום, מתקיימת שם מערכת של בלמים ואיזונים טבעיים בין המדינה לבין איגודי העובדים. את הסיבות להצלחת המודל הכלכלי השוודי פירטPar Nuder שר האוצר לשעבר של שוודיה: "יש לשוודיה את המגזר הצבורי הגדול ביותר מבין מדינות האיחוד, ואת שיעור המס הגבוה ביותר. אף על-פי כן אנו מדינה שמצליחה לשמור על זכויות העובדים". השר השוודי ציין כי 50% מהתל"ג במדינה תלוי בסחר חוץ : "אנחנו היינו גלובליים הרבה לפני עידן הגלובליזציה. הבנו את החשיבות שיש לזה בכלכלה ומשום כך פיתחנו מוצרים שמיוצאים לכל העולם - וולבו, איקאה, אריקסון ועוד". השר ציין ששיעור השתתפות הנשים בכלכלה השוודית הוא מהגבוה ביותר באירופה: "זה בזכות ההשקעה שלנו בנשים וילדים". החוק השוודי למשל מעניק חופשת לידה של עד 13 חודשים, גם לאם וגם לאב, ושיעור החזר של עד 80% מהמשכורת שיכולה להגיע ליותר מ-3,000 יורו "וזה בהחלט מניב פירות" מוסיף השר. המיסוי הגבוה בשוודיה מאפשר למדינה להעניק חגורת ביטחון לעובדים שיודעים שיש מי שדואג להם. עוד סיבה להצלחת המודל השוודי הן היותה מובילה בתקנים ירוקים בכל הקשור לגזי חממה על-ידי מתן תמריצים. סיבה נוספת היא תרבות של שיתוף פעולה בשוק העבודה בין ארגוני העובדים.

ציוני דרך: 1972 – חתימת הסכם קיבוצי ראשון בדבר שכר מינימום בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים 1987 – חקיקת חוק שכר מינימום ברמה של 45% מהשכר הממוצע במשק. החוק קובע מנגנון עידכון לפי שכר ומחירים 1997 – העלאת שכר המינימום ל 47.5% מהשכר הממוצע ועדכונו אחת לשנה (במקום שנתיים). 2006 – 2008 העלאה הדרגתית של שכר המינימום מעבר לרמה הנגזרת בחוק אך לפרק זמן מסוים כיום הוא עומד על 3,710 והוא יעלה ל 3,850 ביולי 2008 (50.8% מהשכר הממוצע) לאכן מכן לא יעודכן. מאפייני שכר המינימום בישראל: 13% מהשכירים בישראל משתכרים שכר לשעה שאינו עולה על שכר המינימום לשעה. (מדובר על 276 אלף עובדים). באוכלוסיית המשתכרים שכר מינימום בולט ייצוג-היתר של הערבים והעולים החדשים, של צעירים בעלי השכלה נמוכה ושל העובדים במשרה חלקים. גם לנשים יש ייצוג יתר מבין מקבלי שכר המינימום. בהבחנה בין ענפי המקצוע, בולט ייצוג היתר של העובדים בענפי המכירות והשירותים והעובדים הבלתי מקצועיים. 60% מכלל העובדים וכ-40% מהעובדים העניים המועסקים במשרה מלאה, משתכרים שכר השווה לשכר מינימום או הנמוך ממנו. מבט בינלאומי: ב-20 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי שכר המינימום מעוגן בחוק ובשאר המדינות, שכר המינימום נקבע בהסכמים קיבוציים. למשל בהולנד, צרפת ובריטניה, שכר המינימום לשעה הוא נע בין 8 ל-9 אירו. במדינות דרום אירופה השכר נע לשעה בין 2.5 ל 3.8 אירו. ואילו במדינות מזרח אירופה הוא נע בין 1.5 ל-0.5 אירו. בארה"ב הובילה התנועה למען "שכר מחייה" ("Living Wage") לחקיקה בדבר העלאת שכר המינימום וב 2006 הוחלט על העלאה מדורגת בשכר המינימום הפדראלי ועוד יעמוד עד 2009 על 7.25 דולר לשעה. ב-140 רשויות מקומיות בארה"ב הונהג חוק "שכר מחייה" המבטיח שכר לשעה הנע בין 9 ל-11 דולר לשעה. ביפן שכר המינימום לשעה הוא 4.8 אירו. לסיכום, שכר המינימום בישראל המתוקן לכוח הקנייה, מדורג במקום נמוך בהשוואה למדינות מערב אירופה, אך גבוה ממדינות דרום אירופה. ישראל נמנית על המדינות שבהן שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע הוא גבוה יחסית – מעל 40%. מקור: מסמך רקע – לאה אחדות.