מחקר, שהוצג על-ידי עמותת אור ירוק בכינוס חיפה השני לאחריות חברתית, מעלה ממצאים מדאיגים באשר למידת המעורבות של קבוצות סוציו-כלכליות נמוכות בתאונות דרכים.
על-פי ממצאי המחקר, שבוצע על-ידי רוני פקטור מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, המכון לחקר התחבורה בטכניון, עולה כי קיימת שונות ברמת הסיכון והמעורבות בתאונות דרכים קטלניות וקשות בין הקבוצות החברתיות השונות. קבוצת הגברים, קבוצת הצעירים, קבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה, קבוצת בעלי המעמד החברתי-כלכלי הנמוך וקבוצת הלא-יהודים, הן הקבוצות בעלות רמות הסיכון הגבוהות ביותר, ובעלות המעורבות היחסית הגבוהה ביותר בתאונות (מתוך בעלי רשיונות נהיגה, ויחסית לק"מ נסועה).
תמונת המצב מחמירה אף יותר, משום שבמרבית הקבוצות החברתיות שנבחנו ישנן יותר תאונות בין נהגים מאותה הקבוצה החברתית, מאשר תאונות בין נהגים מקבוצות חברתיות שונות. לאחר שנבחנו המאפיינים הגיאוגרפיים ומאפייני התאונה, הרכב והנהגים המעורבים בה, נמצא כי בתאונות קטלנית או קשות נהגים מעורבים יותר בתאונות עם נהגים הדומים להם בהשכלתם. כלומר, דפוסי ההתנגשות והאינטראקציה בין נהגים אינם בהכרח אקראיים וקיימת "נטייה" להתנגשויות בין נהגים בעלי רמת השכלה דומה.
מנכ"ל אור ירוק, שמואל אבואב, אמר כי ממצאי המחקר מחייבים את ממשלת ישראל לפעולה נחרצת הן בתחום מניעת התאונות והן בתחום החברתי. "יש לטפל מיידית בתשתיות הקורסות ביישובים החלשים, ובמיוחד במגזר הערבי, כדי להקטין את מעורבותם בתאונות; יש להגביר את המודעות בתחומים מצילי החיים, כגון: חגירת חגורות בטיחות, שמפחיתות את הסיכון למות בתאונה ב-61%, או חבישת קסדות מגן לרוכבי דו-גלגלי, שמפחיתות את הסיכוי לפגיעות ראש קטלניות וקשות עד 45%", אמר.
הבעיה אינה מקומית בלבד: "גם על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי והאו"ם", אמרה ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של אור ירוק, "90% מנפגעי תאונות הדרכים בעולם הם ממדינות מתפתחות: מדי שנה נהרגים כ-1.2 מיליון אנשים בתאונות דרכים, כ-50 מיליון אנשים נפצעים ומתוכם נשארים כ-5 מיליון אנשים עם נכות לכל החיים. כמחצית מהנפגעים בתאונות הדרכים הם משתמשי הדרך הפגיעים: הולכי רגל, רוכבי אופניים, ורוכבי דו-גלגלי".
רמת היפגעות גבוהה זו הביאה את ארגון הבריאות העולמי להגדיר את ההיפגעות בתאונות דרכים כבעיית בריאות עולמית, ולבצע שורה של פעילויות כדי לטפל בבעיה, במיוחד במדינות החלשות.