עבריין המין המצוי הוא טיפוס חלש אופי, מופנם, סובל מתדמית עצמית נמוכה, נוטה להתפרצויות-זעם תכופות, ואינו מסוגל לנהל חיי-מין תקינים עם בת-זוג אחת. ממצאים אלה הם פרי-מחקר ממושך, שנערך על-ידי אוניברסיטת מינסוטה בארה"ב.
עורכת המחקר, מרגרטה דאייר, חוקרת-מין נודעת באוניברסיטה האמריקנית, חקרה במשך שנים את תכונותיהם האישיות של מאות עברייני-מין, גילאי 20 עד 82, במגמה לחשוף את המניעים להתנהגותם הברוטאלית ולסטיותיהם. ממצאי המחקר מתפרסמים בגיליון החדש של כתב העת האמריקני "סושיאל לייף" ("חיי חברה").
לצורך עריכת מחקרה, קיימה דאייר מבדקים פסיכולוגיים וראיונות ממושכים ואינטנסיביים עם העבריינים. התוצאות: 76 אחוז מהם נתגלו כבעלי תכונות-אופי זהות בתכלית, וכל השאר - כבעלי תכונות-אופי דומות, פחות או יותר.
ממצא מעניין נוסף: 66 אחוז מן העבריינים טענו כי נפלו קורבן להתעללות מינית בתקופת ילדותם, ו-82 אחוז קבלו על כי אמהותיהם נהגו להשפילם כילדים. דוגמה להשפלה אופיינית: הפשלת מכנסיים, כדי שאמא תוכל להפליא את מכותיה בעכוזם.
באורח מפתיע, 26 אחוז מעברייני המין תירצו את התנהגותם הנפשעת בחינוך נוקשה, שהיה מנת-חלקם בבית. כמה מהם טענו כי נאלצו לקיים מגעים מיניים עם קטינים, מאחר שנאסר עליהם לקיים יחסים עם נשים טרם הנישואין.
קרימינולוגים בארצות-הברית סבורים כי מחקרה של דאייר עשוי עתה לסלול את הדרך בפני הפסיכולוגים לברור דרכים יעילות יותר, מאלה המקובלות כיום, לטיפול הולם בעברייני המין.