נשיא המדינה שמעון פרס נאם (יום ה', 17.4.08) נאום היסטורי בפני הפרלמנט הפולני. הנאום התנהל כולו בעברית, ובסופו עמדו הנוכחים כולם, ומחאו כפיים.
בנאום זה חתם הנשיא את ביקורו על האדמה הפולנית. חלק ניכר מנאומו הוקדש לנושא זוועות השואה שהתרחשו על אדמת פולין. "השואה פקדה את כל שטחי הכיבוש וההשפעה הנאצית. אך על אדמת פולין, שבה היה הריכוז היהודי הגדול ביותר, התרחש האסון הגדול ביותר. זכרונות השואה וכאבו של העם היהודי בגלל השואה, ממוקדים טריטוריאלית לפולין, אף על-פי שהאחריות מוטלת על כתפי גרמניה. שרידי מחנות המוות על אדמת פולין ישמשו כעמוד אש בזיכרון ההיסטורי שלנו, כי זיכרונות העבר, המצב הנוכחי והלקחים שיש להפיק לגבי עתיד ילדנו, ילוו את עמנו וישפיעו על תודעתו, וגם לא ינתקו מתולדות אירופה, מאחריות גרמניה ומרכזיותה לגבי מה שקרה לעם הפולני. פולין החדשה לא תהיה חזרה על פולין הכבושה".
הנשיא עמד בנאומו על עברה העשיר של יהדות פולין בה חי במשך כאלף שנים כשליש מן ההיסטוריה היהודית כרבע מן העם היהודי.
הנשיא פרס סקר את תולדות העם היהודי בארץ זו החל מימי ראשית ההתיישבות במאה ה-11, עבור בפוגרומים הרבים שבראשם חמלניצקי וכנופיותיו, וכלה בשואה.
הוא מנה את העיתונות היהודית שהתפתחה בפולניה, את השיטה בדמוקרטית בדמות "ועד ארבע הארצות", שהיה מעין פרלמנט יהודי, את הציונות שהתפתחה בפולין, את חיי היהודים השוקקים וכן את הסופרים העבריים המפורסמים שצמחו בפולין וכן את גדולי הרבנים בה.
"יש הטוענים אפוא, כי ב-1968 תם הפרק היהודי בהיסטוריה הפולנית, ואיתו תם הפרק הפולני בהיסטוריה היהודית", אמר פרס. "סבורני שזו טעות; פרק היסטורי זה ייוותר כפרק ייחודי בהיסטוריה של שני העמים, ובזהות שלכם ושלנו. מורשת יהדות פולין תוסיף להקרין על העם היהודי דורות על דורות. אי אפשר למחוק אותה וגם אסור למחקה. יש לה קיום רוחני משלה, גם אם פיזית, היהדות הזו, הוכחדה ברובה. מורשת אי אפשר להוציא להורג, והיא תוסיף לפעום בדברי הימים של התרבות היהודית אז, ובעורקי התרבות הישראלית עתה".
"באתי אליכם, איפוא בשם המתים והחיים. המתים מן העבר והחיים בהווה, ואני מאמין גם בשם אלה שייוולדו מחר, לומר קדיש, ולשיר את התקווה. ולהיישיר מבט על ההיסטוריה הארוגה מכאב עמוק ומתקווה איתנה, היסטוריה עשויה מנוף הררי, נוף המורכב מפסגות שאין שיעור לגובהן ותהומות שאין תחתית לאימתן.
באתי מישראל החדשה לפולין החדשה. מישראל שהיא עתיקה כעשרת הדיברות וחדשה כאינטרנט, לפולין החדשה שהשתחררה מעול כיבוש, ועוברת מודרניזציה ומצטרפת לאירופה, ונושאת עיניה למלא תפקיד חיובי ברקמת החיים החדשה של המאה העשרים ואחת", דברי פרס.
הנשיא ציין כי בפולין הדמוקרטית, בעיקר בעשור האחרון, מתחוללת תמורה ביחס ליהודים ולמדינת ישראל. "החלה בינינו התקרבות מבורכת והבנה מורכבת יותר של בעיות הביטחון. הודק הקשר בין כוחות הביטחון שלנו, התרחבו יחסי התרבות ויחסי הכלכלה, ומנהיגי פולין התייצבו נגד האנטישמיות, המזיקה גם לשמה של פולין ללא צורך וללא הצדקה. עם פולין החדשה אנו מסוגלים לקיים קשר טוב וחיובי, גם לאורם של זיכרונות טובים, וגם בצילם של זיכרונות נוראים, ולחתור ביחד לעתיד של שלום, אחווה וצדק. פולין החדשה היא מהידידות הטובות ביותר שיש לישראל באיחוד האירופי", אמר הנשיא.
