חשד לשחיתות במשרד השיכון. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, נחשף כי בכיר במשרד השיכון היה מעורב בהסכם עם גיסו, אדריכל פרטי, לצורך עבודת תכנון עבור חברה בבעלות משרד השיכון, חלמיש.
מדובר בפרשה מתקופת כהונתו של ראש הממשלה דאז אהוד ברק. בדיון בבית המשפט (יום ה', 17.4.08) נחשף כי הבכיר, סגן מנהל אגף הנכסים במשרד השיכון ויועץ השר דאז יגאל אסף, אף הבטיח "בעל פה" למנכ"ל חלמיש דאז כי ידאג להעביר מאוחר יותר סכום כסף המיועד לפרויקט בו מעורב כאמור גיסו. המעורבות המשפחתית בהסכם נחשפה במהלך חקירה נגדית בתביעה שהגיש הגיס, האדריכל מאיר ניר, נגד חברת חלמיש בטענה כי הפרה עמו הסכם.
חוזה "בכאילו" האדריכל מאיר ניר [הגיס, ר.א.] טען בתביעה שהוגשה באמצעות בא-כוחו עו"ד אסף שטרן, כי חלמיש הזמינה תכנון ל-4 בתי כנסת בכפר שלם, אך לאחר החלפת מנכ"לים בחברה, ביקשה לחתום על הסכם שני, "חוזה למראית עין", כטענתו, שבו הופחתו העלויות. עוד טען ניר כי החוזה השני שהושג בתיווכו של מי שהיה סגן מנהל אגף הנכסים במשרד השיכון ועוזר השר דאז יגאל אסף היה למעשה פיקטיבי ונועד "לצרכים מנהלתיים לצורך הצגת איזון תקציבי וקבלת תקציבים נוספים מעיריית תל אביב". ניר הוסיף וטען כי חלמיש הבהירה לו כי לא יהיה בחתימתו על ההסכם השני כדי לגרוע מזכותו לקבל את התמורה עליה הוסכם בהסכם הראשון.
כאמור, תביעתו להכיר בהסכם השני על פני הראשון נדחתה. השופט יעקב שינמן אף מתח ביקורת קשה על התנהלותו של ניר בנוגע למטרת ההסכם, להציג "מצג שאינו נכון" בפני עיריית תל אביב וכן על הסתרת קשריו המשפחתיים של ניר לבכיר במשרד השיכון עמו ניהל את המו"מ על ההסכם השני. ניר לדברי השופט, "'עשה יד אחת עם חלמיש ואולי גם עם בכיר במשרד השיכון על-מנת להציג בפני עירית תל אביב מצג שאינו נכון".
הקשר המשפחתי התברר "במקרה" טענת ניר כי ההסכם השני הינו "חוזה למראית עין" היא "טענה קשה שלפי הדין מוטלת על הטוען אותה החובה להוכיחה... טענה זו של אדריכל ותיק ומנוסה החותם על הסכם כאשר הוא מלווה בגיסו המשכנע אותו לחתום ולאחר מכן טוען כי חתימה זו הייתה מבלי גמירות הדעת שלו, או תוך כדי הטעיה, או לצורך יצירת חוזה למראית עין, הינה טענה מקוממת ותמוהה".
הטענה לפיה מדובר בחוזה פיקטיבי אינה ההתנהלות היחידה של ניר "המעוררת תמיהה", כתב השופט. "בנסיון לתמוך בגרסתו הביא ניר את אסף שהיה בעל מעמד בכיר ביותר במשרד השיכון ובמועדים הרלוונטיים שימש כסגן מנהל אגף הנכסים במשרד השיכון וכנראה גם עוזר השר. אסף העיד כי הוא היה מעורב באופן ישיר במו"מ לקראת כריתתו של ההסכם השני, וכפי שטען בתצהירו: מנכ"ל חב' חלמיש דאז, 'מאיר דורון פנה אלי על-מנת שאסייע בידו במו"מ מול אדריכל מאיר ניר בשל בעיות תקציביות שהיו לחברת חלמיש למימון התכנון המקורי של מקבץ בתי הכנסת". התברר "במקרה", במהלך החקירה הנגדית של אסף, שבה נשאל למה דווקא הוא נשלח לנהל את המו"מ עם ניר ולא מנכ"ל חלמיש דורון ואסף העיד: "מאיר ניר במקרה זה הוא גיסי".
בכירי חלמיש: לא ידענו השופט כתב כי "אותו אסף שהינו כאמור עובד בכיר של משרד השיכון, שהינה כזכור בעלים של 50 אחוז מחלמיש, ושנשלח לנהל מו"מ עם התובע, הסתבר לראשונה במהלך חקירתו הנגדית כי הינו לא פחות ולא יותר אלא גיסו של האדריכל. עובדה זו לא רק שלא הובאה לידיעת בית המשפט ולטעמי לא יכולה להיות מחלוקת כי הייתה זו חובתו של ניר ליידע את בית המשפט כי אותו עד חשוב הינו גיסו, וזאת לפחות במסגרת חובת תום הלב החלה על הצד המתדיין בבית המשפט, אלא שעובדה זו גם לא הובאה לידיעתו של המנכ"ל מאיר דורון וגב' רומברג שהיו הנציגים המוסמכים של חלמיש במגעים את ניר".
בכירי חלמיש טענו כי לא ידע על הקשרים המשפחתיים. מנכ"ל חלמיש דאז, דורון, טען כי לא ידע "על הקשר האישי בין ניר לאסף ואף סבר כי העובדה שנתון זה הוסתר ממנו אינה תקינה" וכך טענה גם המהנדסת הראשית של חלמיש גב' רומברג. השופט הדגיש כי "חלמיש הינה חברת עירונית ממשלתית ומשרד השיכון מחזיק במניות המדינה בחברה זו. לא ברור מדוע 'הוזעק' יגאל אסף לתווך ולשכנע את האדריכל מאיר ניר כאשר איש, מלבד ניר ואסף, אינו יודע על הקשר המשפחתי הקיים ביניהם".
התחייבות כספית בעל פה יתירה מכך, "לא ברור איזה קשר עבודה יומיומי היה לאסף עם חברת חלמיש והאם הוא הוזעק לטפל גם במקרים אחרים או מדוע הבטיח אסף לדורון שהתקציב להשלמת הפרויקט יועבר על-ידי משרד השיכון והבינוי לחלמיש, בשלב מאוחר יותר, כאשר התחייבות חשובה שכזו לא נערכה בכתב אלא הייתה זו 'התחייבות של יגאל בעל פה'".
סוגיית הקשר המשפחתי פגעה בעדותו של אסף, כתב השופט. "שאלת הקרבה המשפחתית של העד אסף לתובע, ניר, מחד-גיסא, מעמדו במשרד השיכון מאידך-גיסא ומעורבותו במו"מ בעריכה ובחתימה על ההסכם השני שהינו הסכם למראית עין כטענת ניר, הינן עובדות המשפיעות על משקל עדותו, על מהימנות דבריו ועל השאלה אם יש לו נגיעה אישית לאותה עדות שנתן בתמיכה לתביעת גיסו על מהימנות עדותו של התובע... לא הבעת פניו של בעל הדין ולא יפי תוארו או צחות לשונו היא שתביא את בית המשפט לבכר עדות אחת על פני רעותה... לא רק שגרסת התובע בנוגע לנסיבות חתימת ההסכם השני התערערה, ולאור האמור לא ניתן להשתית גרסתו על עדותו ועל עדות אסף, אלא שגרסתו לעניין ההסכם השני עומדת בסתירה מוחלטת לכתוב בו... לא הוכח לי כי יש מקום לבטל את ההסכם השני. אני סבור כי יש לכבד לקיים ולאכוף את ההסכם השני ככתבו וכלשונו".
יקבל תשלום על תכנון חלופה בית המשפט קבע כי מאחר שההסכם השני תקף, על חלמיש לשלם לאדריכל ניר 74,044 שקלים בהפחתת סכומים ששולמו לו על חשבון החוב - 47,008 שקלים. השופט קיבל את טענת ניר לחייב את חלמיש בתשלום עבור עבודה נוספת שביצע עבורה, תכנון שלושה בתי כנסת בכפר שלם כחלופה לארבעה בתי הכנסת. השופט קבע כי תביעתו הכספית עבור העבודה הנוספת נפלה בין הכסאות בחלמיש. לפיכך "חלמיש לא קיימה את מחויבותה ולא שילמה לתובע את השכר המגיע לו בגין העבודה הנוספת בפברואר 2003 בסך של 29,500 שקלים כולל מע"מ".
השופט פסק כי לניר "ישולמו 24,734 שקלים (5,104 דולר כפול 4.846 שקלים) בגין התכנון הנוסף + הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.2.03 ועד ליום התשלום בפועל, ומסכום זה יש להפחית סכומים ששולמו לתובע ע"י הנתבעת, כשהם צמודים למדד ונושאים ריבית כחוק מיום תשלומם 2.11.06 ועד היום".
השופט קבע עוד כי "בהתחשב בכך שמרבית הסכום ששולם לאדריכל בגין העבודה הנוספת שולם רק לאחר הגשת התובענה", הוא מחייב את חלמיש לשלם לו הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים וכן שכר טירחת עורך דין בסך של 10 אלפים שקלים.