בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע (יום ג', 22.4.08) כי יש לכלול "תוספת בסיסית" בגובה 5 אחוזים משכר שוחטים, בשכרם הקובע לצורך הפנסיה. השופט מיכאל שפיצר דחה עם זאת את בקשת השוחטים לכלול בשכר הקובע גם את התוספת המכונה "תוספת מכסה" בגובה של עד 20 אחוזים, וקבע כי זו תוספת החורגת מההסכם הקיבוצי וניתנה שלא כדין.
מדובר בתביעה שהגישו שלושה שוחטים שפרשו לפנסיה, כהן ססי, חוטא רחמים ועמר ישראל באמצעות באת-כוחם עו"ד כרמית אהרון אמונה, נגד המועצה הדתית בבאר שבע שיוצגה על-ידי עו"ד עמרם מליץ. בתביעה דרשו, כאמור, לכלול בשכר הקובע לפנסיה את 20 אחוזי תוספות ששולמו להם, "תוספת בסיסית" ו"תוספת מכסה". לטענתם, "חרף כינויה בשם 'תוספת', אין מדובר בתוספת אלא בשכר של ממש אשר שולם להם מדי חודש בחודשו עבור עבודתם הרגילה ורק זכה לכינוי 'תוספת'".
לא עמדו במכסה מנגד המועצה הדתית טענה כי "תוספת המכסה" של עד 20 אחוזים הייתה מותנית ב'שחיטת מכסה מסוימת של עופות' וכי השוחטים, לא עמדו במכסה הזאת". עוד טענה המועצה, כי תשלום התוספת היה מנוגד להסכם הקיבוצי ו"אין להכשיר את התשלום.. וודאי שאין לשלם מכוחו גם גמלה". עוד נטען כי התוספת לא הוכרה "כתוספת קבועה" לחוק שירות המדינה גימלאות ולכן אין להכיר בה "כרכיב פנסיוני".
כאמור, תביעת השוחטים התקבלה באופן חלקי. בהחלטה כתב השופט מיכאל שפיצר כי מדובר בשתי תוספות, בסיסית-"בית שחיטה" בגובה 5 אחוזים, ו"תוספת מכסה" מותנית. תוספת "בית שחיטה" הוענקה לכל שוחט "שתפוקת השחיטה במקום עבודתו היא עד 3,000 עופות לשבוע". לעומת זאת, תוספת "לפי מכסה" שולמה לשוחט עבור אחוז נוסף על כל אלף עופות שיישחטו על ידיו לשבוע, "תוך קביעה כי עיגול לאלף ייעשה מ-501 עופות כלפי מעלה ומתחת ל-500 כלפי מטה".
תוספת "לא מוכרת" לדברי השופט, התוספת הבסיסית לא הותנתה בתנאים כלשהם והיא "שולמה באופן גורף עבור עניינים שונים שזיקתם לעבודה קטנה, אם בכלל, תוך קביעת תפוקה מירבית של 3,000 עופות. הרי שתוספת זו יש לראותה כחלק משכרם של השוחטים". מאידך,"תוספת המכסה מותנית ונגזרת משחיטה של למעלה מ-3,000 עופות בשבוע תוך קביעת תוספת של אחוז לכל אלף עופות נשחטים". תוספת זו, "גם אם שולמה בדיעבד, עולה בבירור כי תשלומה נעשה תוך חריגה מההסכם הקיבוצי... למעשה נהנו השוחטים שלא כדין מתוספת של עד 20 אחוז לשכרם, ואין בעובדה כי התשלום נעשה ללא התניה כדי לגרוע מכך שנעשה שלא כדין, מה גם בתוספת שלא הוכרה על-ידי הממשלה 'כתוספת קבועה'".
כאמור, השופט הורה לכלול את התוספת הבסיסית בשכר הקובע של השוחטים ואף קבע כי "הם זכאים לתשלומה רטרואקטיבית 7 שנים מיום הגשת התביעה". התביעה לכלול את תוספת המכסה נדחתה.
בית המשפט קבע עוד כי לאור השיהוי בהגשת התביעה "אין מקום להשית על הקופה הציבורית גם ריבית והסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה בלבד מהמועד בו היה על המועצה הדתית לשלם כל גמלה וגמלה בתקופה זו ועד התשלום בפועל. למותר לציין כי התובעים זכאים לתוספת לגמלתם בגין אותם 5 אחוזים גם מכאן ואילך".