רעב קשה שפרץ בעולם לפני 70,000 שנה, הותיר בחיים רק 2,000 בני אדם והעמיד את האנושות בפני סכנה חמורה של היכחדות. כך מגלה מחקר גנטי חדש.
בבסיסו של המחקר האחרון עומד למעשה הגילוי כי לפני כ-90,000 עד 150,000 שנה, התפצלה האנושות לשתי קבוצות נפרדות שפיתחו מאפיינים שונים במעט, ולאחר מכן התמזגו שוב לקבוצה מעורבת.
מן הגילוי הזה, ובהתבסס על מחקר אחר של אוניברסיטת סטנפורד, הגיעו החוקרים למסקנה כי תנאי מזג אוויר קשים הביאו לרעב כבד ומיעוט שטחי מחיה, שדחפו את בני האדם לחיות בקבוצות קטנות מאד ורחוקות זו מזו. בשל הריחוק, פיתחו הקבוצות ממאפיינים שונים, והערכות מדברות על כך שבאותו זמן האנושות מנתה 2,000 איש בלבד ועמדה בפני סכנת הכחדה.
המחקר, המנוהל בראשותם של דורון בהר מהמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה וסהרון רוזט ממרכז המחקר ווטסון של IBM, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, נערך כחלק מהפרויקט הגניאוגרפי שנועד למפות תנועת הגירה של אוכלוסיות ברחבי העולם.
מנהל הפרויקט וחוקר של הנשיונל ג'יאוגרפיק, ספנסר וולס, תיאר את המחקר כ"מדגים את כוחה יוצא הדופן של הגנטיקה בגילוי תובנות של כמה אירועי מפתח בהיסטוריה של המין שלנו. קבוצות זעירות של בני אדם מוקדמים, שהופרדו בכוח על-ידי תנאים סביבתיים קשים, חוזרים מ'קצה התהום' כדי להתאחד ולאכלס מחדש את העולם. אכן דרמה אפית, הכתובה ב-DNA שלנו".
מחקרים קודמים שהשתמשו ב-DNA המיטוכונדרי, המועבר באמצעות אימהות, איתרו "חוה מיטוכונדרית" אחת לכל בני האדם המודרנים, שחיה באפריקה לפני כ-200,000 שנה. נראה כי הומנידים שהיגרו אל מחוץ לאפריקה ואיכלסו את שאר העולם, החלו במסעותיהם לפני כ-60,000 שנה, אך רק מעט היה ידוע על בני האדם בין חוה לבין הפיזור הגלובלי.
המחקר החדש בוחן את ה-DNA המיטוכונדרי של שבט הקהוי ושבט הסאן החיים בדרום אפריקה, שנראה כי התפצלו משאר יושבי אפריקה באותה תקופה עלומה. אך כיום, השבטים באפריקה מורכבים משתי הקבוצות שהתאחדו שוב לאחר תום תקופת הרעב, והרחיבו את האוכלוסיה בשנית.