מהפכה ביחס להורות עם הקביעה של ועדה מקצועית כי ילד זקוק לשני הוריו באופן שווה לצורך התפתחות התקינה. ועדת שניט לבדיקת אחריות הורית בגירושין הגישה (יום א', 27.4.08) את מסקנותיה לשר המשפטים דניאל פרידמן. אחת המסקנות המהפכניות היא ההמלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך" הקובעת כי ילד עד גיל שש יהיה עם אמו.
מדובר בוועדה ציבורית "לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין" שמונתה במרץ 2005 על-ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. בראשות הוועדה עומד פרופ' דן שניט, ועל חבריה נמנים, שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן חנה רוטשילד; דיין בית הדין הרבני הגדול הרב אברהם שרמן, מנהל בתי הדין השרעיים עו"ד איאד זחאלקה, גב' רותי דניאל מעמותת "הורות שווה", ד"ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר תרצה יואלס מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. כמו כן יו"ר וועדת הגישור של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה והצפון לשעבר, עו"ד גלית סנה-לוריה, היועצת המשפטית של נעמ"ת, עו"ד גלי עציון, פקידת סעד ראשית לסדרי דין, עו"ס רונית צור וכן, יו"ר וועדת החקיקה, ילדים ונוער של לשכת עורכי הדין עו"ד שמואל מורן, פרופ' אבי שגיא-שְורץ מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. ד"ר פרץ סגל ממשרד המשפטים, מרכז את הוועדה, ומזכיריה הם: עו"ד יעקב פרידברג ועו"ד יפית לב-ארץ.
בנוסף להמלצה לבטל חזקת הגיל הרך ממליצה הוועדה לקבוע בחוק אחריות הורית למימוש זכותו של ילד לקשריו עם אחיו ואחיותיו וכן עם הסבים והסבתות.
חברי הוועדה קובעים כי "חזקת הגיל הרך" מנוגדת למימצאים הפסיכולוגיים שמוכיחים כי לצורך התפתחותו התקינה של ילד יש חשיבות מירבית לקשריו עם שני הוריו. "הואיל ונקודת המשען של החוק המוצע היא עקרון 'טובת הילד' כשיקול ראשון במעלה, נכון לבטל את חזקת 'הגיל הרך'. חזקת 'הגיל הרך' מנוגדת לממצאים הפסיכולוגיים האמפיריים, שמוכיחים כי לצורך התפתחות התקינה של הילד יש חשיבות מרבית לכך שיהיו לילד קשרים עם שני הוריו. למעט מקרים קיצוניים של סכסוך חריף בין ההורים, המחקרים מוכיחים כי ילד שקשריו עם שני הוריו לאחר הגירושין תקינים מתפתח באופן דומה לילד שהוריו לא נפרדו, לעומת ילדים שהיו בקשר עם הורה אחד בלבד. על כן לדעת הוועדה על החוק לעודד הידברות בין ההורים, באמצעות גישור או ייעוץ משפחתי, שתאפשר את מימוש זכותו הבסיסית של הילד לקשר מיטבי עם שני הוריו ואת התפתחותו התקינה".
חברי הוועדה אף מציעים להתוות להורים "הסכם הורות" באמצעות תיווך של גורם שלישי כמו מטפל מקצועי או מגשר. ההסכם נועד להסדיר בין ההורים את "שגרת החיים" ובכך ייאפשר לטענת חברי הוועדה "הימנעות מדיונים עקרוניים אמוציונאליים שאינם מקדמים את טובת הילד".
הוועדה מציינת כי אחד מסלעי המחלוקת הכבדים ביותר בנוגע לקשר בין ההורים לבין ילדיהם מתעורר כאשר אחד מן ההורים מבקש להגר מן הארץ עם הילד. "על-מנת להבטיח, שתפיסת הוועדה בדבר חיוניות שמירת הקשר של הילד עם שני הוריו להתפתחותו התקינה לא תתפרש ככזו שבאה לפגוע באפשרות ההגירה של הורה יחיד עם הילד, מוצע להסדיר במפורש נושא זה בהתאם למתווה הכללי באשר לאופן מימוש האחריות ההורית שבחוק המוצע".
בין ההמלצות שהוגשו לשר המשפטים, לקבוע בחוק אמצעים שיאפשרו לבית המשפט לפעול, לבקשת הורה או הילד, בכל הנוגע למימוש מעשי של הסדרי האחריות ההורית. מוצע לכלול בחוק "הוראה מפורשת המעניקה זכות להפעיל אמצעי אכיפה משפטיים שונים כלפי ההורה המפר את 'אחריותו ההורית' לרבות זכות תביעה בנזיקין, כאשר הורה מתרשל במילוי אחריותו ההורית".
