גרטנר, חברת המחקר והייעוץ בתחום טכנולוגית המידע והתקשורת בעולם, הוציאה דוח של המחקר הסוקר ומנתח את 30 המדינות המובילות בעולם למתן שירותי offshore (מחוץ לגבולות המדינה) ומתוכן 13 המדינות המומלצות באזור EMEA לשירותי Offshore, בהתאם למערך קריטריונים זהה. הדוח, המבוסס על מתודולוגיה ייחודית לגרטנר, נועד להקל על ארגונים וחברות רב-לאומיות בבחירת המדינה המתאימה לצורכיהם בכל הנוגע לאספקת שירותי IT מחוץ למדינתם.
ישראל כדאית ל-offshore ישראל מקבלת בדוח נפרד התייחסות פרטנית נרחבת לגבי כדאיותה בתחום אספקת שירותי IT לארגונים במדינות אחרות, ומדורגת כאחת המדינות האטרקטיביות ביותר למתן שירותי offshore באזור EMEA בפרט, על-פי הקריטריונים של גרטנר.
"ארגונים רבים שבוחרים להוציא את שירותי ה-IT (טכנולוגיית המידע) שלהם למדינות המציעות עלויות זולות יותר, נרתעים מהמשימה לבחור איזו מדינה תספק את הפתרון הטוב ביותר לפעילותם", אומר איאן מאריוט, אנליסט גרטנר. "על כן, גרטנר הגדירה 10 קריטריונים המסייעים לבחון עד כמה מדינה מסוימת מתאימה לספק שירותי IT וממליצה למנהלי רכש חוץ (Sourcing) וספקי שירותים, להשתמש ברשימה של המדינות ודירוגן בהתאם לקריטריונים, כדי להחליט איזו מדינה מתאימה לארגון שלהם".
עשרת הקריטריונים הינם: שפה, תמיכה ממשלתית, כוח עבודה (זמינות ואיכות), תשתית, מערכת החינוך, עלות, תנאים פוליטיים וכלכליים, תאימות תרבותית, בשלות גלובלית ומשפטית, הגנה ואבטחת פרטיות הקניין הרוחני.
ברוך גינדין מנכ"ל גרטנר המזה"ת: "הדוח פותח שער לחברות עולמיות נוספות שעד היום נמנעו מביצוע פעילות מיקור חוץ בישראל. זהו גם פתח לייצוא שירותים כדוגמת פרויקט "תלפיות" ומיזמים נוספים, אשר במסגרתם ניתן לשלב אוכלוסיות שעלות שכר עבודתן עדיין נמוכה יחסית, כגון חרדים, המגזר הערבי, ובמיוחד ישובי הפריפריה בהם עדיין לא הגענו לתעסוקה מלאה ויש כוח עבודה זמין".
פיליפ ליבמן, מנהל אזורי למכירות ושיווק בגרטנר המזה"ת: "ניתן להבחין במגמה של כניסת מדינות רבות נוספות לתחום אספקת שירותי מחשוב למדינות מרוחקות. במחקר הקודם, שיצא בקיץ 2005, לא נכללו חלק מהמדינות שנכנסו לרשימה הפעם כמו סלובקיה, אוקראינה ורומניה. הן עדיין מדורגות פחות מישראל, אבל כניסתן של מדינות מזרח אירופה לגוש היורו מספק להן יתרון משמעותי לפחות בכל הנוגע למדינות אירופה".
ליבמן מציין תחום אחד שבו שיפרה ישראל את מעמדה והוא הגנה על זכויות יוצרים. "עקב השיפור שחל בנושא זה, יש לחברות בינלאומיות יותר שקט נפשי לפעול כאן מאשר לדוגמא באוקראינה או רוסיה שמדורגות בתחום זה כחלשות מאוד ולכן אטרקטיביות פחות. "
בגרטנר מציינים, כי שיטת הדירוג מאפשרת לכל חברה לפנות למדינות לפי הקריטריונים שחשובים בעיניה. כך לדוגמה, עבור חברות שרגישות לנושא העלויות, ישראל אינה מהווה תחרות לעומת אוקראינה, רומניה או רוסיה. לגבי הקריטריון של יציבות פוליטית וכלכלית (ציון בינוני)- הדוח של גרטנר מעביר ביקורת על המנהיגות הכלכלית בישראל. "העובדה שנותנים דירוג כזה צריך להדליק נורה אדומה בפני מקבלי ההחלטות בישראל", אומר ליבמן, "בנושא העלויות אי אפשר לשנות הרבה, אבל יציבות פוליטית זה יחסית בשליטה וזה משקף את הדרך בה חברות בעולם רואות את ישראל".
ממצאים עיקריים הנוגעים לישראל: • שליטה מצוינת בשפה האנגלית.
• שמירה חזקה על פרטיות המידע והגנה על קניין רוחני.
• אזור יקר יחסית לאזורים אלטרנטיביים.
• הסיכון הגיאו-פוליטי עדיין מהווה חשש עיקרי בקרב רוכשים ומשקיעים פוטנציאליים.
המלצות גרטנר לגבי ישראל: • ישראל אינה מהווה אופציה, אם עלויות או סיכונים גיאופוליטיים הם שיקולים מרכזיים.
• ישראל מהווה אופציה כאשר הארגון זקוק ליכולות שירות בשלות וסביבת IT מבוססת מאוד. יתרונות נוספים: תשתית, חינוך, התאמה תרבותית לשווקים הרוכשים, כמו אלה בארה"ב, ותחיקה בשלה.
• ישראל מהווה אופציה אם השירות שהארגון רוכש, יכול בקלות להיות מסופק במדינות אחרות בלי הפרעה משמעותית להמשכיות מהלך העסקים.
בהתייחס לסעיף התמיכה הממשלתית, אותו מדרגת גרטנר כ'טוב', מצוין כי "ישראל מתפתחת כיעד השקעות לחברות זרות רבות. הממשלה תומכת במגוון יוזמות שנועדו לשפר את תנאי הסביבה לביצוע השקעות ומציעה מימון לפרויקטי מו"פ, כמו גם תגמול למשקיעים זרים באזורי עדיפות". עוד מצוין בהקשר זה, כי "השוק הישראלי מבטיח החזר רב על ההשקעה. חברות גלובליות רבות כבר השקיעו בישראל ורבות צפויות עוד להשקיע בשנים הקרובות. תחומי ההשקעה המובילים הם IT (טכנולוגיית מידע) ותוכנה, תקשורת ואלקטרוניקה, ביו-רפואה ושירותים פיננסיים".
בהתייחס לסעיף כוח העבודה, מצוין בדוח כי בישראל היחס הגבוה ביותר בעולם של מדענים ומומחים טכניים - 135 לכל מאה אלף תושבים. יתרון נוסף שמציינת גרטנר היא העובדה ש-20% מהאוכלוסיה מחזיקה בתואר אקדמי ולכן ידועה ישראל בכוח העבודה האיכותי שלה, שחלקו הגדול דובר אנגלית.
בסעיף התשתיות, מוגדרת האוכלוסיה הישראלית כ"מבינת טכנולוגיה" ברובה, ובהתאם חדירת הפס הרחב גבוהה, וכך גם מספר המשתמשים באינטרנט ובמכשירים סלולאריים. גרטנר מדגישה את תשתיות הכבישים, התעופה והרכבות המפותחות ואת קרבתה היחסית של ישראל ליעדים באירופה.
נושא העלות מוגדר, כאמור, כחיסרון בהקשר לפעילות offshore. "המשכורת הממוצעת בתחום ה-IT וה-BPO (ר"ת: Business Process Operation) גבוהה ממדינות אחרות כמו הונגריה, פולין, רוסיה וסלובקיה, אולם בהשוואה לארה"ב, קנדה ואירלנד, ישראל עדיין מציעה פוטנציאל לחסכון בהיבט זה. חיסרון נוסף, על-פי גרטנר, הוא היעדר היציבות הביטחונית באזור.