ע"פ פקודת התעבורה צריך נהג חדש לנהוג בשלושת החודשים הראשונים כשלצידו מלווה. הנאשם, אסעיד לואי (להלן: "הנאשם"), נהג חדש, הואשם בעבירה של נהיגה ללא מלווה. הנאשם נהג ברכב בחודש ספטמבר 2007, כאשר לצדו ישב אביו, מר אלדין אסעיד (להלן: "המלווה"), שרישיונו נשלל מנהלית ע"י קצין משטרה לתקופה של 30 ימים, בשל עבירת מהירות. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באשמתו, וטען כי לפי לשון הסעיף, פסילה מנהלית, אינה שוללת מאדם את האפשרות לשמש כמלווה לנהג חדש. הואיל ולא הייתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים, נקבע כי הצדדים יגישו לביהמ"ש סיכומים.
בית המשפט בהחלטתו ציין, כי מקריאת נוסח סעיף בו הואשם הנאשם, עולה כי כ"מלווה" רשאי לשמש מי שאינו שיכור בהתאם לסעיף 64ב לפקודה ובנוסף עומד בתנאים החלופיים הבאים: א.מי שמלאו לו 24 שנים, אשר בידו רישיון נהיגה בר תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות; ב. מי שבידו רישיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16, אף אם טרם מלאו לו 24 שנים, אשר בידו רשיון נהיגה בר תוקף לאותו סוג רכב חמש שנים לפחות; ג.מי שמלאו לו שלושים שנים, אשר בידו רשיון נהיגה כאמור שלוש שנים לפחות.
בית המשפט ציין, כי על פניו נראה כי המלווה צריך להיות בעל רשיון נהיגה בר-תוקף בעת הליווי. עם זאת בית המשפט ציין כי אכן, הסעיף מעלה פרשנויות בעייתיות. כך למשל, מה דינו של נהג שקיבל רשיון נהיגה לפני חמש שנים בדיוק אך בשלב כלשהו נפסל לתקופה של חודשיים עקב עבירה זו או אחרת? האם נאמר כי לשון מדויקת דורשת כי בידו היה רישיון בר-תוקף במשך חמש שנים, ועקב הפסילה היה בידו רשיון נהיגה רק ארבע שנים ועשרה חודשים? או שמא נאמר כי חשבון השנים הוא מיום קבלת הרישיון ואין להתייחס לפסילות שהיו תוך כדי התקופה?
בית המשפט ציין, כי אין ספק כי על המלווה להחזיק בידיו רשיון נהיגה בר-תוקף בעת הליווי ממש. עניין זה כבר נדון בעבר, ונקבע כי החוק דורש כי נהג המלווה נהג חדש יאחז בידיו רשיון נהיגה בר תוקף להבדיל מנהג שבעברו החזיק ברשיון נהיגה, וההיגיון לכך ברור.
לדעת בית המשפט, המחוקק יוצא מנקודת הנחה שהמלווה, שאמור להדריך את הנהג החדש בצעדיו הראשונים, יהיה מורשה לנהיגה וידע כיצד להורות לנהג המתלמד את דרכו ע"פ החוק וע"פ כללי הזהירות. המחוקק אף מניח כי נהג שרישיונו נשלל ממנו מסיבה כלשהי לא מקפיד בדרישות החוק, ומשום כך אינו כשיר לשמש כמלווה. הסנגור ניסה לפרש את הסעיף בצורה שתהיה נוחה לו, אך קשה להתעלם מפרשנות סבירה והגיונית. אכן, גם מי שנפסל מלנהוג באופן זמני יתכן והוא בקיא להפליא בנהיגה. אך מלווה לא יוכל להיות, כשם שלא יוכל לנהוג בעצמו.
בית המשפט קבע, כי הרעיון העומד מאחורי דרישת המחוקק הוא כי המלווה ינחה את הנהג החדש, יתרום ממומחיותו, יסייע לנהג ויתקן את טעויותיו במידת הצורך. במקרים חריגים, יוכל המלווה לתפוס את מקומו של הנהג ולשלוט ברכב. מי שאיננו זכאי לנהוג, לא יוכל להועיל לנהג החדש. לאור כל האמור הוחלט להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
