איטליה וישראל יפעלו להקמת מעבדה משותפת לנאנו-טכנולוגיה, שתתמחה בתחום ה"אטומים הקרים" ובנאנו-פוטונים. המעבדה תופעל באופן משותף על-ידי מכון ויצמן למדע ברחובות ומכון LENS לפיזיקה אטומית באיטליה, הנחשב לאחד ממכוני המחקר המובילים בתחום באירופה ובעולם.
מיזכר הבנה בנושא נחתם בסיום כינוס של הפורום המדעי-טכנולוגי המשותף לשתי המדינות, אותו יזמה שגרירות איטליה בישראל, כמחווה לחגיגות ה-60 לישראל. ההשקעה הראשונית בפרויקט מוערכת בכרבע מיליון אירו.
על המיזכר חתמו מהצד האיטלקי פרופ' מאסימו אינגושו, מדען מתחום הפיזיקה האטומית ומומחה לנאנו-טכנולוגיה, ומהצד הישראלי פרופ' ניר דוידזון, אחד החוקרים הבולטים בארץ בתחום ממכון ויצמן למדע.
לדברי דוידזון, המחקר המשותף במעבדה עשוי להניב יישומים מתקדמים בתחומים אזרחיים וצבאיים רבים - כמו שעונים אטומיים, מוצרי זמן ותדר ומכשירי מדידה מדוייקים, שמיועדים לשיפור ביצועי מכשירי ניווט כגון GPS, מיפוי גיאולוגי עבור חברות לחיפושי נפט, ניבוי רעידות אדמה ואפילו פיתוח מחשב קוואנטום - שצפוי ליצור מהפכה במחקר ובפיתוח בתעשיות התלויות בעיבוד של כמויות מידע גדולות וכן ביכולת להגיע לניבוי תסריטים דרך סימולציות מורכבות ותהליכי ניסוי וטעייה.
בשנה הבאה תכונס ועידה דו-לאומית, איטלקית-ישראלית, שתוקדש כולה לנושא מחקר ופיתוח בתחומי הנאנו-טכנולוגיה. הפורום המדעי-טכנולוגי המשותף התקיים בהשתתפות למעלה מ-30 מדענים בכירים מאיטליה, ובמסגרתו התקיימו חמישה סמינרים בנושאים מדעיים ספציפיים שסומנו כתחומים המבטיחים ביותר לשיתוף פעולה: רפואת חירום ומניעת מחלות מדבקות כמו דלקת כבד, נאנו-חומרים ונאנו-פוטונים, מדעי הסביבה, העברת טכנולוגיות והנדסת מערכות מורכבות לשימושים שונים מרובוטיקה - ואנרגיה.
נחתמו מספר מזכרי הבנה בתחומים שונים, ולדברי הנספח המדעי בשגרירות איטליה בישראל, ד"ר סטפנו בוקלטי, שיתוף הפעולה עתיד לרשום קפיצת מדרגה בשנים הבאות, במיוחד אם תוקם קרן דו-לאומית למדע.
לדבריו, שיתוף הפעולה הנוכחי מעוגן בהסכם בין שתי הממשלות שנחתם בשנת 2000 ונכנס לתוקף ב-2002. ההסכם מהווה מסגרת לתמיכה במחקרים לטווח קצר ובינוני בעלי יישומים תעשייתיים מובהקים ומיועד בעיקר לחברות בסדר גודל קטן ובינוני. מאז חתימת ההסכם הוחל בביצוע של 30 פרויקטים מדעיים-תעשייתיים משותפים לשתי המדינות. ממשלת איטליה מימנה פעילות זאת בהיקף של כ-6 מיליון אירו.
בוקלטי הביע תקווה, כי תוקם קרן דו-לאומית למדע בדומה לקרנות שיש לישראל עם ארה"ב ועם גרמניה. היא תהיה מיועדת למחקרים בסיסיים ויישומיים שאינם מיועדים בהכרח להפקת מוצרים מיידיים לתעשיה, אלא ממוקדים במחקר ארוך טווח בנושאים קריטיים כמו אנרגיה חלופית ומים, מזון וחקלאות, והתמודדות מול משבר האקלים.