מדד המחירים לצרכן עלה ברבע הראשון של השנה ב-0.1% - ובכך האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 3.7 אחוזים, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה (3-1 אחוז לשנה).
חריגת האינפלציה מהיעד היא, לטענת בנק ישראל, בעיקר כתוצאה מעליית מחירי הנפט והמזון בעולם בשנים האחרונות, וכן של מדדי יוני עד אוגוסט 2007, שהיו גבוהים במיוחד (2.5 אחוז) - בגלל פיחות השקל שהתרחש אז.
"על-כן", טוען הבנק המרכזי, "חריגת האינפלציה מהיעד נראית זמנית; על-פי מרבית ההערכות, לרבות אלו של בנק ישראל, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה לחזור לתחום היעד במחצית השנייה של 2008 - הן מפני שמדדי הקיץ שעבר ייצאו מהחישוב, והן מפני התמתנות הכוחות האינפלציוניים שפעלו בשנה החולפת".
על-רקע המשבר העולמי, שהחל בשוק משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב וגלש עד מהרה לשווקים פיננסיים וריאליים בעולם, הואטה הצמיחה הגלובאלית כבר ברבע האחרון של 2007, בעיקר בכלכלת ארה"ב. נתוני המאקרו השוטפים מצביעים על המשך ההאטה גם בתחילת 2008, ולפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, תואט הצמיחה העולמית בשנתיים הקרובות - במיוחד בארה"ב, שבה ישתרר מיתון. במהלך הרבעון הראשון התחזק השקל בשיעור חד במיוחד - ב-10.1% מול הדולר וב-7.2% מול סל מטבעות הסחר העיקריים של ישראל. הייסוף תרם לירידת המדד במהלך הרבעון דרך הוזלת עלות הייבוא. ייתכן שחלק ממחירי הייבוא טרם הותאמו לשער הנמוך, מחשש כי הוא ישנה כיוון, ולכן - בהתייצבות השער ברמתו הנוכחית גלום לחץ דיפלאציוני. בנוסף לכך, הייסוף פוגע ברווחיות הייצוא, בשעה שזה נאלץ להתמודד גם עם המשבר בפעילות הכלכלית הגלובאלית, והדבר עלול לגרור האטה גם בביקושים המקומיים לצריכה פרטית ולהשקעות.
בשבוע השני של מרס התגבר הייסוף מאוד; על-רקע התפתחות חריגה של שער החליפין בימים ההם התערב בנק ישראל במסחר באופן נקודתי, במשך יומיים, על-ידי רכישת 600 מיליון דולר. ב-20 במרס הודיע בנק ישראל על כוונתו לרכוש 10 מיליארד דולר במשך שנתיים, כדי להגדיל את יתרות המט"ח "לרמתן הרצויה". בעיתוי זה, טוען הבנק, שבו שער החליפין כה מיוסף, התאמת יתרות המט"ח הרצויה זה מכבר מתיישבת עם יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והתמיכה בפעילות הריאלית.
אנו נציין, כי למרות הרכישות ירדו יתרות המט"ח של ישראל בחודש אפריל. בבנק טוענים כי עד לסוף 2007 לא הביא המשבר העולמי להרעה בפעילות הריאלית המקומית, והתוצר אף צמח בקצב מהיר יותר מהפוטנציאל, כך שייתכן כי נוצרו עודפי ביקושים. אלה לא התבטאו בעלייה ניכרת של עלות העבודה, אך ככל הנראה תרמו לחריגת האינפלציה מהיעד, באפשרם גילגול מהיר של עליות המחירים בעולם, בפרט של המזון, אל הצרכן הישראלי. "בחינת מיכלול האינדיקטורים המקדימים לפעילות הריאלית בתחילת 2008 מצביעה על האטה מסוימת בקצב ההתרחבות".
בחודש ינואר הועלתה ריבית בנק ישראל, על-רקע האצת האינפלציה בפועל וזו הצפויה, וכן על-רקע אינדיקציות רבות לעודפי ביקוש במשק. בחודשים מרס ואפריל הופחתה הריבית בשיעור כולל של נקודת האחוז. הפחתות הריבית נדרשו לנוכח הצטברות העדויות לעומקו של המשבר העולמי, התגברות הייסוף בשער החליפין וירידת הריבית בארה"ב, אשר יצרו תנאים להתמתנות האינפלציה. הפחתת הריבית עשויה להפחית את השפעת המשבר בעולם על הצמיחה בישראל. הבנק אומר כי קצב הצמיחה בשנת 2008 צפוי להיות 3.2 אחוז - מתון מזה של השנה הקודמת בהשפעת ההאטה בצמיחת המשקים הגדולים, המשך העלייה המהירה של מחירי הסחורות, ובפרט הדלק, ירידת מדדי המניות בארץ ובעולם והייסוף הריאלי של השקל מול מטבעות הסחר העיקריים.
"בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר מעל הגבול העליון של היעד, עקב המשך עלייתם של מחירי הסחורות בעולם במהלך הרבעון החולף. אולם להערכת בנק ישראל, התייצבות מחירי הסחורות בהמשך השנה, יחד עם הייסוף שהתרחש בשער החליפין וההאטה בפעילות הגלובאלית, יספיקו כדי למתן בהדרגה את האינפלציה, כך שבתוך שנה היא תהיה מעט מעל מרכז תחום היעד. בכפיפות להערכה זו - ריבית בנק ישראל צפויה להוסיף להיות נמוכה יחסית במהלך השנה, כדי לקזז מהשפעת המשבר בעולם על הפעילות הריאלית המקומית".
בבנק מודים כי סיכוני האינפלציה נוטים כלפי מעלה. הם גלומים בהחרפה או שינוי במגמות של הגורמים המרכזיים המשפיעים על האינפלציה כעת: האצה נוספת במחירי הסחורות בעולם, מעבר לפיחות בשער החליפין, או עלייה של השכר במשק לנוכח עודפי ביקוש - שיעכבו את חזרתה של האינפלציה לקרבת מרכז תחום היעד, וייתכן כי יחייבו העלאות ריבית בהמשך השנה. לעומת אלה יפעלו המשך הייסוף בשער החליפין או החרפת המשבר העולמי למיתון האינפלציה, ואולי אף לחריגתה כלפי מטה מהיעד.
