התרופות שאתם משתמשים בהן לשיכוך כאבים יכולות לעזור ולמנוע דימנציה בעתיד. מחקר חדש גילה קשר בין שימוש ארוך טווח באיבופרופן לירידה בסיכון לפתח אלצהיימר.
מחקר קודם הראה תוצאות סותרות לגבי קשר זה, אך זהו המחקר הארוך ביותר מסוגו. לצורך ביצועו, גייסו החוקרים 49,349 יוצאי צבא אמריקנים מעל גיל 55 שפיתחו אלצהיימר ו-196,850 יוצאי צבא שלא סבלו מדימנציה. נתונים על השימוש של המשתתפים במספר תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) לאורך חמש שנים נבדקו גם הם.
לדברי החוקרים, אנשים שהשתמשו באיבופרופן במיוחד, למשך יותר מחמש שנים, היו בסיכוי נמוך ביותר מ-40% לפתח מחלת אלצהיימר. התוצאות הראו גם, כי ככל שמשך זמן השימוש באיבופרופן היה ממושך יותר, כך היה הסיכון לפתח דימנציה נמוך יותר.
החוקרים גילו גם יתרון עם תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות אחרות. משתתפים שהשתמשו ב-NSAIDs למשך יותר מחמש שנים היו בסיכון נמוך ב-25% לפתח אלצהיימר לעומת משתתפים שלא השתמשו בסוג זה של תרופות.
עורכי המחקר הזהירו, כי התוצאות אינן מצדיקות המלצה לשימוש באיבופרופן או בסוג אחר של NSAIDs בכל יום. במקום זאת, הם מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי ולכן ייתכן שלא האיבופרופן הוא שגרם לסיכון הנמוך לדימנציה, אלא משהו אחר שאלו שהשתמשו באיבופרופן בחרו לעשות במקום. הם ציינו גם כי הסיבה לכך שהאיבופרופן הביא לתוצאות טובות יותר יכולה להיות העובדה שזוהי התרופה השכיחה יותר מבין ה-NSAIDs.