תושבת ירושלים תבעה את רונית רפאל מרכזים בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר, בסכום של 17,000 שקל, לאחר שלא הייתה מרוצה מטיפולי יופי. מכתב התביעה עלה שהתובעת עברה סדרת טיפולים במשך שנים להסרת צלקות מפניה כשבפועל הצלקות "נותרו על כנם" והמשיכו לכער את פניה. לדבריה, שילמה סכומים גבוהים עבור טיפול כושל שלא הועיל ולא שיפר את חיצוניותה.
בכתב ההגנה השיבה רונית רפאל מרכזים, שלא הובטח לתובעת שהצלקות יוסרו במלואן ואין הצלחה של 100%. כמו כן, שלא מדובר בניתוח פלסטי שמחולל פלאים אלא בטיפול קוסמטי. לטענתה, התובעת פוצתה לאורך כל הדרך למרות שהטיפול בה היה מקצועי וללא דופי. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט גד ארנברג, את הנתבעת לשלם לתובעת 2,600 שקל בתוספת 170 שקל אגרת בית משפט בתוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין. "הנתבעת המציאה את ההסכמים בין הצדדים מהם עולה כי בפירוש לא הובטח לתובעת שהצלקות יוסרו במלואן.
בנוסף לאמור, עצם העובדה שדובר בטיפולים שנמשכו על פני שנים והתובעת שילמה במהלכם סכומי כסף נוספים מעידה שתלונות התובעת נולדו רק בשלב מאוחר יותר, וככל הנראה לצורך הגשת התביעה. מאידך, מהמסמכים עצמם עולה שבשלב כלשהו הנתבעת הבטיחה לתובעת פיצוי, דרך טיפול הדגשת שפתיים. בסופו של דבר התובעת לא קיבלה טיפול זה ואף לא הוצגה הסכמה בכתב של התובעת שטיפול זה יינתן לבתה במקום לה כפי שטוענת הנתבעת.
על עלות הטיפול ניתן ללמוד ממכתב בתה של התובעת שצורף לכתב ההגנה, מדובר בטיפול בסכום של 2,600 שקל. הנתבעת כאמור הסכימה לתת פיצוי זה לתובעת אך לא נתנה אותו בפועל לתובעת ואף לא המציאה מסמך כלשהו ממנו עולה שהתובעת הסכימה לוותר על הפיצוי או להעביר לאחר. השופט הוסיף שהתובעת לא הצליחה להראות בדרך כלשהי מה היה מצבה לפני הטיפול ולאחריו ושהטיפול נכשל ולא הצליח. לאור כל האמור ומאחר והתובעת לא קיבלה את הפיצוי שהובטח לה ולאור המחלוקת בין הצדדים, נראה לי כי לא ניתן לחייב את התובעת לקבל עתה את הטיפול עצמו והיא זכאית לקבל את ערך הטיפול".
