שר המשפטים דניאל פרידמן נערך לרפורמה נוספת והפעם "לב המאפלייה", המרשם הפלילי. השר מינה וועדה מייעצת שתבחן את חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, את היבטיו השונים "לרבות הרישום המשטרתי ותוקפו", כמו כן הזכאים לעיין בפרטי רישום פלילי, מעמדו של רישום בהעדר הרשעה, תקופות ההתיישנות והמחיקה שנקבעו בחוק.
הוועדה גם תבחן אפשרות לקצר מועדי התיישנות כאשר מדובר בעבירה יחידה או שמתקיימות נסיבות מקלות, ותיבחן אפשרות להקנות סמכות לבתי המשפט לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במקרים מתאימים "תוך שמירה על העיקרון השיקומי הטמון בחוק ועל אינטרס הציבור". השר ציין כי יש לדעתו לבחון מחדש את "האיזונים הראויים בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי לבין הצורך לאפשר לאנשים השתלבות מחודשת בחברה, שהן שתי מטרות החוק המרכזיות". לדבריו, החוק במתכונתו הנוכחית גורם למצוקה לשכבות רחבות באוכלוסיה שהמפגש שלהן עם החוק הפלילי היה חד פעמי או שולי". השר סבור כי, "יש לבחון מחדש את החוק על-מנת להקל על שובם לחברה".
חברי הוועדה המייעצת הם יו"ר פרופ' רות קנאי, רחל גוטליב, אמי פלמור, ד"ר חגית לרנאו, גבריאלה פיסמן, זהבה לייב, נחמה זוסמן. את הוועדה מרכזת רות קמיני.
החלטת השר מהווה למעשה המשך מאבק להסדרת המרשם הפלילי והרישום המשטרתי, שבו החל עו"ד פנחס (פיני) פישלר לפני כ-13שנים. עתירה של פישלר זכתה אז בפסק דין שבו הורה בית המשפט העליון לפרקליטות ולמשטרה לערוך שינויים במרשם הפלילי.
שופטי ההרכב דאז, השופט אליעזר גולדברג, תיאודור אור ודליה דורנר, פסקו בין היתר כי "חוק מרשם הפלילי ותקנת השבים מבחין בין שני סוגים של מאגרי מידע המנוהלים בידי המשטרה. האחד הוא מרשם פלילי ובו פרטי רישום לעניין כל אדם שניתנו לגביו הרשעה או החלטה אחרת... והשני כולל רישומים אחרים הדרושים למשטרה לצרכיה".
לפיכך, על המשטרה להפריד בין שני המאגרים: רישומים פליליים שהם הרשעות, והמאגר השני מכיל רישומים פנימיים, לא פליליים, אודות תיקי משטרה גנוזים בעילות של חוסר ענין לציבור וחוסר ראיות. "המרשם הפלילי והרישומים האחרים הם שני מאגרי מידע נפרדים לחלוטין והם נועדו למטרות שונות, גם אם המשטרה היא המנהלת את שניהם. המרשם הפלילי או חלקו נועד גם לצרכיהם של גופים נוספים המנויים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ובתוספת הראשונה שבו. הרישומים האחרים לא נועדו אלא לצרכיה של המשטרה", נכתב בפסק הדין.
השופטים הוסיפו כי "מחשיבותו היתרה של הנושא לפרט ומהצורך בהגנה על שמו הטוב ועל פרטיותו מתחייב הסדר חקיקתי, דוגמת זה שנקבע לגבי המרשם הפלילי. ואין להעלות על הדעת כי נושא רגיש כל כך שיש בו פגיעה כה קשה בפרט, ימצא את הסדרו שלא בדרך חקיקה ראשית".
פישלר אומר ל-Nfc כי עד היום המשטרה לא יישמה את הבג"צ. בין היתר הוא מצביע על האבסורד הטמון דווקא במאגר המשטרתי. המחוקק לדבריו קבע מתי יתבצעו מחיקה והתיישנות בתיקי מורשעים המצויים במרשם הפלילי, אך לא נקבע בחוק מתי יימחקו תיקים גנוזים. הוא מוסיף כי עד היום אין תחת חקיקה קריטריונים להתיישנות של המאגר המשטרתי הפנימי, קרי מתי מוחקים מהמאגר תיקים סגורים. פישלר מקווה כי עתה, עם הקמת הוועדה, יוסר "הכתם" מעל שני מיליון אזרחים שהם בעלי רישום פנימי, לא פלילי.
