רשות השידור תבעה את מרים ואנה, בבית משפט השלום בחיפה, בסכום של 3,616 שקל לאחר שלדבריה, לא שלמה אגרה בשנים 2002-2006. רשות השידור גובה אגרה בהתאם לחוק רשות השידור תשכ"ה - מאזרחים המחזיקים מקלט טלוויזיה בביתם ובכתב התביעה נטען שברשות ואנה היה מקלט טלוויזיה ובכל זאת נמנעה מלשלם אגרה בניגוד לחוק. רשות השידור צרפה פלטי מחשב שתיעדו את הביקורים בביתה של ואנה לרבות חילופי דברים שהיו עמה. לדברי רשות השידור, הנתבעת החזיקה בביתה במקלט טלוויזיה לפחות עד לשנת 2001 גם אם לא צפתה בשידורים ולאחר מכן מסרה את המקלט לבנה ולא דיווחה על כך בהתאם לדין. "הנתבעת לא הודיעה בכתב על מועד הפסקת המקלט בביתה ומסירתו לבנה".
בבקשת רשות להתגונן שהוגשה על-ידי ואנה, נטען שאינה מחזיקה מקלט טלוויזיה בביתה ולא ברור מה רוצים ממנה. לבקשתה צורפו מכתבים, שתמכו בגרסתה, ושנשלחו לרשות השידור טרם הגשת התביעה בשנים 2006-2007 בהם צוין שאינה מחזיקה במקלט. הנתבעת התעקשה שמסרה את המקלט לבנה ומשאינו בחזקתה אינה חייבת בתשלום אגרה ויש לדחות את התביעה. לטענתה, הודיעה לרשות השידור פעמים אחדות בעל פה ובכתב שאינה מחזיקה במקלט וכל "חטאה" התבטא בכך שלא עשתה זאת בזמן ובתוך 30 יום ממועד מסירתו.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ובהעדר הצדדים, חייבה השופטת אריקה פריאל, את הנתבעת לשלם לרשות השידור 1,500 שקל לסילוק מלא וסופי של התביעה בתוך 45 יום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בפסק הדין קבעה השופטת שהמכתבים שצרפה הנתבעת לבקשה אינם רלוונטיים.
"בשים לב לדרך הדיונית לה הסכימו הצדדים ולמימד הפשרה ונוכח העבדה שבהתאם לסעיף 28 א' לחוק רשות השידור חייב מי שמחזיק במקלט טלוויזיה לשלם אגרה כל עוד מצוי זה ברשותו וכי בהתאם לתקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) תשמ"א - 1981 חייב מי שהעביר מקלט טלוויזיה לידי אדם אחר למסור הודעה על כך לרשות השידור, בתוך שלושים יום ממועד העברתו (ובמקרה דנן טוענת הנתבעת שהעבירה את המקלט לבנה) החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת רק חלק מסכום התביעה".