ההתכתשות בין ראשי הצמרת המשפטית במדינת ישראל, נדדה לאילת, לכינוס השנתי של לשכת עורכי הדין. נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש אמרה (יום ב', 26.5.08) במושב הפתיחה שעסק בסוגיית הפרדת הרשויות, כי "השיח הפוליטי ציבורי של השנים האחרונות שוחק במידה רבה של זילות את הפרדת הרשויות. אולי נעשה בו לאחרונה שימוש ציני". בית המשפט, לדבריה, עומד תחת איום כי אם לא ינהג באיפוק או בריסון, "הרי תקודם חקיקה המצמצמת את סמכותו. במקביל נשמעו הצעות המובילות להגברת תלותה ברשות המבצעת, לצמצם את סמכויות נשיא בית המשפט העליון".
במקום לחזק את הזרוע השיפוטית, אמרה ביניש, "מנסים להחליש אותה". היא הוסיפה כי אין שיטה דמוקרטית שבה מתקיימת הפרדת רשויות "במובנה הטהרני. אין בועה סטרילית. בהפרדה בין הרשויות טמון הרעיון של ביזור בין מוקדי הכוח. יש זיקה ביניהן.במקום לחזק את הזרוע השיפוטית יש המבקשים לצמצם את כוחה. יש למערכת המשפט סמכות לבקר את הרשויות האחרות".
לבית המשפט אין גדודים ביניש מתחה ביקורת על אופן סיקור החלטות בית המשפט "מי שעוקב אחר עבודתו של בית המשפט יגלה שהביקורת שקולה ומרוסנת, והימנעות מאותם עניינים שבאופן מוסדי נחשבו לאי שפיטים. אלא שכאשר אנו דוחים את העתירות על מו"מ מדיני, זה משום מה לא מקבל את אותה הכותרת".
היא אף דחתה טענות כי בית המשפט מסכן את הכנסת או הממשלה."אין ספק שלא נשקפת סכנה לכנסת או לממשלה, יש להן סמכויות חקיקה וביצוע וכוחות עזר למכביר. הממשלה חולשת על התקציבים. לבית המשפט אין גדודים". בית המשפט לדבריה הוא "הערובה היחידה לקיום ערכי היסוד באמצעות חוקי היסוד".
על הטענות לפיהן למעשה מדובר "בשלטון" של גוף שאינו נבחר, אומרת ביניש, כי "כוחו של בית המשפט במערך הדמוקרטי נובע דווקא מכך שהוא אינו גוף נבחר. הוא אינו נוטל חלק בזירה הפוליטית. הוא אינו מחפש כוח ואינו זקוק לכוח. שואב את כוחו מאי התלות". לדבריה, "המציאות ישראלית היום מחייבת חיזוקו של בית המשפט העליון. הדמוקרטיה שלנו אומנם איתנה אולם היא בתנאים של חרדה עקב המצב הביטחוני ועקב הצורך בקיום שלטון החוק.אין לערער את האיזון העדין שבתוכו פועלת הרשות השופטת, ויש לעשות יותר לחיזוקה ולעצמאותה".
שר שאינו אוכל בסכין ומזלג שר המשפטים דניאל פרידמן מתח ביקורת על ה"משפטיזציה" במדינת ישראל. הוא המחיש דבריו באמצעות דוגמא. "מצב שצריך למנות אדם לתפקיד חשוב, תפקיד חיוני בממשלה. הוא עומד בכל דרישות החוק והשר הממנה בא למסקנה שהוא האיש בעל הכישורים, אבל אז מתברר איזשהו פגם (מספרים שהוא לא אוכל עם סכין ומזלג). השאלה היא לא האם צריך למנותו או לא צריך. השאלה שאני מציג, האם זו שאלה משפטית. במרבית מדינות העולם היו אומרים שזה לא שאלה משפטית. (תחליט המדינה אם יאכל בידיים) אבל בישראל זה ברור שזאת שאלה משפטית". הוסיף פרידמן, "נניח שלשר יש מזל והיועץ המשפטי לממשלה אמר שהוא יתמוך בבג"צ. אבל מיד רצים לבג"צ (האגודה לגסטרונומיה ולאסטרונומיה, וגם מומחים לסכינים ומזלגות)". פרידמן הדגיש כי הדוגמא משקפת בעיה רצינית וכבדה.
פרידמן הוסיף כי ישנם האומרים כי בית המשפט העליון מגן על הדמוקרטיה. "יש נרטיב שחוזר ונשנה והוא שבית המשפט העליון בלעדיו אין דמוקרטיה. לטקסט הזה יש גם סבטקסט, האומר שהממשלה והכנסת מסוכנים לדמוקרטיה. אני לא מנסה לגרוע ולא פסיק אחד מחשיבות בית המשפט העליון. הוא מרכיב מרכזי במערכת הדמוקרטית במדינת ישראל, אבל זה לא יכול לשמש ככלי לפגיעה ברשויות האחרות.יצירת העילה של חוסר סבירות מאפשרת ערעור על כל החלטה שלטונית. פוטנציאל זה מחלחל ליעוץ המשפטי ולכל זרועות השלטון וכל התהליך הופך מסובך וקשה".
הקשר בין עותרים ציבוריים לעליון פרידמן הוסיף כי "שמח" לשמוע מהנשיאה כי אין בזה פגם "אבל החלו לפזר באויר, שיש לאסור חקיקה האוסרת בג"צ, ואז נוספת תעמולה ולובי של שופטים, שהוא בעייתי, כדי למנוע דבר כזה.
מה זה עוקף חוקי יסוד? למשל, מה הם התנאים שאדם יוכל לשמש כשר בממשלה? שאלת הקלון, למשל. וכאן אנו נתקלים בשאלת חוסר הסבירות. למשל, בעניין של רמון. שופטת אחת סברה, שיש עילה לפסילה וזה פסק דין עוקף חוק יסוד".
הוא אף מתח ביקורת על השיטה לפיה עותרים ציבוריים הנושאים בחובם חשיפה תקשורתית מקבלים עידוד לעתור באמצעות אי פסיקת הוצאות. "חשיפה תקשורתית זו יש לה ערך כלכלי עצום. מה מסתבר? שבית המשפט אימץ מדיניות שהוא איננו פוסק הוצאות נגד עותר ציבורי. תביעתו נדחית ואין הוצאות. אנו מצויים בשיטה אדברסרית. בית המשפט אומר למעשה אנו מזמינים אתכם אלינו. תבואו אלינו. העותר הציבורי הופך להיות מעודד. הוא לא צריך לשלם דבר. נוצר כאן איזשהו רושם של קשר מיוחד בין העותרים הסדרתיים לבין בית המשפט. יש איזשהו קבוצה שמעודדת. כתוצאה מהתפתחות זו יש גידול עצום בפניות לבג"צ. כיום הפניות לבג"צ הן בסדר גודל של 50 אחוזים, וזאת כאשר עשרות ומאות תיקים עברו לבתי הדין המנהליים".
מערכת המשפט מפריעה פרידמן הוסיף כי תפקודו של השלטון בישראל במצב בעייתי ועל כך נוספת השפעת הכללים המשפטיים "המשפט הפך חובק זרועות עולם, יש לו השפעה שמאוד מפריעה". לדבריו, בימים אלה הוא עוסק בסוגיית התפלת המים. "ישראל היא מדינה שיש בה מוחיות רבה. אנו מצויים בפני משבר גדול. להקים מפעל כזה לוקח 5 שנים בעוד שבקפריסין זה לוקח שנתיים. המשפטיזציה של כל שלב ושלב הוא נושא שאין ספק שיש לו משמעות גדולה בכל התהליכים הדמוקרטיים. כל מינוי כל שלב, כל הליך המתנהל בד"כ במקום אחר כחודש פה נמשך ונמשך".
בראשית דרכו של בית המשפט, הוא גילה לדבריו "ריסון עצמי ואיפוק". לאחרונה, הוסיף פרידמן, "בית המשפט ביטל את עיקר ההלכות המרכזיות, למשל, פסק הדין של השופט ברנזון - אי אפשר לבטל חוקים על סמך חוקי יסוד אם אין בהם הוראת שיריון. היום זה הפוך. חל שינוי של מעורבות יתר של בית המשפט העליון בשורה ארוכה של נושאים. אני מקווה שהגיע הזמן למצוא פשרה בין שתי אפשרויות, אבל כאמור עדיין המצב הוא בעייתי וגם מבחינת השלטון המרכזי, שכיום מתקשה לתפקד. למערכת המשפטית יש חלק בכך".