שרון קדוש תבעה את סלון כלות - יאיר אולפני צילום בע"מ, בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 6,380 שקל לאחר שנתגלו פגמים בשמלת כלה ובצמיד ששכרה מהנתבעת. מכתב התביעה עלה שבחודש יולי אשתקד, פנתה לנתבעת ושילמה לה 5,800 שקל.
"למרות שביקשתי ששמלת הכלה תהיה צנועה, השרוולון שנתפר עליה נפרם מספר פעמים ומאחר שהיה צורך לתקנו טקס החופה התאחר. לאורך כל האירוע נאלצתי לצאת מהאולם ולתפור את השמלה. נגרמה לי בושה גדולה מכיוון שהחתונה הייתה דתית וגופי נחשף לעיני האורחים". לדברי התובעת, הצמיד, שהיה גדול, החליק מידה עם תחילת טקס החופה ונשבר. "במהלך המדידות הודעתי שהצמיד גדול ולאחר שנשבר, נמנע ממני הקישוט שהשלים את הופעתי". התובעת הדגישה שהפרימה החוזרת של השרוולון הלחיצה והכניסה אותה למצב נפשי קשה ביום חתונתה.
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שהתובעת קנתה שני פריטים נפרדים: שמלת כלה ושרוולון קצר שחוברו בתפירה ידנית עדינה, לבקשתה. "בשל אופיה של התפירה ציידנו את התובעת בסיכות ביטחון ובחוט תפירה על-מנת שתבצע חיזוקים במהלך החתונה". לדברי הנתבעת, השמלה לא נקרעה, ולא נפרמה, ויש לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן שלשום, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת יעל ייטב, את הנתבעת לפצות את התובעת בסכום של 500 שקל עבור הנזק לצמיד שלא הוכחש, בתוספת 350 שקל הוצאות. השופטת קבעה שהתובעת לא הוכיחה את טענותיה בעניין השמלה. "התרשמתי שהתובעת העדיפה במודע שמלה שאינה צנועה, שהייתה לטעמה, על פני שמלות אחרות שהוצעו לה. גם לגבי כיסוי השמלה עצמה, העדיפה לבחור את השרוולון על פני החלופה השנייה שהוצעה לה של תפירת חלק פנימי לשמלה".
השופטת הוסיפה שככל הנראה התובעת הצטערה על בחירתה ואין בכך להטיל אחריות על הנתבעת. "ניתן להבחין שהשרוולון לא חובר לשמלה חיבור של קבע, אלא בתפירת יד, ושהתובעת הייתה מודעת לכך והסכימה. התרשמתי שהנתבעת הודיעה לתובעת שמדובר בתפירה רופפת וציידה אותה בסיכות ביטחון ובחוט תפירה כדי שיהיה באפשרותה לבצע חיזוקים במהלך האירוע". השופטת התייחסה לכך שהתובעת לא צירפה תמונות מהאירוע אלא תמונות מבוימות שלא הבהירו באופן אותנטי כיצד נראתה השמלה.