328 סטודנטים וסטודנטיות יקבלו השנה תארי דוקטור בטקס חגיגי שיתקיים בקריית האוניברסיטה בהר הצופים ביום א', 1 ביוני, בשעה 17:30 באמפיתאטרון ע"ש רוטברג. הטקס יתקיים במסגרת המושב ה-71 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.
מבין מקבלי התואר 144 נשים (44%) ו-184 גברים (56%).
56% דוקטורנטים חדשים סיימו את לימודיהם
במדעים הניסויים (מתוכם 63% גברים ו-37% נשים) ו-44% הם מן
המדעים העיוניים (מתוכם 47% גברים ו-53% נשים).
31 סטודנטים קיבלו ציון מעולה.
זְקַן מקבלי תואר הדוקטור השנה הוא ד"ר מאיר איסקזון, רופא ילדים ומנהל מחלקה לשעבר בשערי צדק, שכתב עבודת דוקטורט במסגרת הפקולטה לרפואה.
אמנים של כבוד האוניברסיטה העברית תעניק תוארי דוקטור לשם כבוד לעשרה איש ובהם הכוריאוגרף אוהד נהרין, האמנית מיכל רובנר, המשפטנית פרופ' קתרין מקינון, הפילוסוף ברנרד אנרי-לוי, והחוקר פרופ' צ'ארלס ג' ארנטזן.
אוהד נהרין, מחשובי הכוריאוגרפים והרקדנים בישראל ומהבולטים בעולם בתחום המחול המודרני, טבע את חותמו על התרבות המקומית והבינלאומית באמצעות היצירות החדשניות שיצר ושפת התנועה הייחודית שפיתח. מאז 1990 הוא המנהל האומנותי של להקת "בת שבע", וחיבר מאז למעלה מ-20 יצירות מחול ללהקה. ממשלת צרפת הכתירה אותו ל"אביר מסדר האומנויות", פעמיים הוענק לו "פרס בסי" היוקרתי בניו-יורק על הישגים יוצאי דופן וחדשנות במחול, ובשנת תשס"ה הוא זכה בפרס ישראל. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, "התואר מוענק לנהרין בהוקרה עמוקה על תרומתו להעשרת המחול הישראלי ובהכרת תודה על הכבוד שהביא למדינת ישראל בזירת המחול הבינלאומית". ביום שלישי, 3 ביוני, בשעה 19:30, יקיים נהרין מופע מחול ייחודי באמפיתיאטרון שבקמפוס הר-הצופים של האוניברסיטה העברית.
מיכל רובנר, צלמת ואמנית מיצג וידאו וקולנוע, הטביעה את חותמה באמנות בת זמננו באמצעות יצירתיות וחדשנות יוצאת דופן. ביצירותיה, הזוכות להכרה בינלאומית, משתמשת רובנר בטכניקות מורכבות ובשילובי חומרים ייחודיים. תערוכות היחיד שלה מוצגות במוזיאונים הבולטים לאמנות מודרנית, ובהם גלריה טייט בלונדון, מוזיאון סטדליק באמסטרדם, מוזיאון ז'ה-דה-פום בפריז, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, המכון לאמנות בשיקגו ומוזיאון וויטני לאמנות אמריקנית – שם היא אף היתה האמנית הזרה הראשונה שתערוכתה הוצגה בו. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, "התואר מוענק לרובנר בהוקרה עמוקה על תרומתה המיוחדת לאמנות בת זמננו ועל הכבוד שהביאה למדינת ישראל בתחום האמנות בעולם".
פרופסור קתרין מקינון, מרצה למשפטים באוניברסיטת מישיגן, היא עורכת-דין בעלת הכרה עולמית ומובילה בתחום זכויות האדם והפמיניזם המשפטי. בין הישגיה: הובלת מאבק משפטי נגד הטרדות מיניות, מאבק להכרה בפורנוגרפיה כמפרה זכויות-אדם, וייצוג קורבנות-נשים מאזורי קונפליקט בבתי-משפט בינלאומיים. תרומתה לעיצוב המחשבה הפמיניסטית בכלל, ולפמיניזם המשפטי בפרט, הפכה אותה לדמות מפתח בתחום, ותובנותיה המשפטיות בנושא שוויון שינו לחלוטין את פניה של החשיבה המשפטית והפילוסופית על הטרדה מינית, פורנוגרפיה, חופש הדיבר ומשפט בינלאומי. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, התואר מוענק לה "בהוקרה עמוקה על תרומתה החשובה והחלוצית לשוויון בין המינים ולזכויות אדם, ובזכות קשרי הידידות החמים עם האוניברסיטה העברית".
ברנרד אנרי-לוי, אחד ההוגים החשובים בזמננו, הוא פילוסוף, סופר, במאי ובעל-טור בעיתון. הוא הקדיש את חייו למטרות הומניטריות, וחקר וכתב במדינות כמו סרי-לנקה, בוסניה, פקיסטן ואפגניסטן. ב-1995 הוא קיבל מבוסניה אות כבוד על חקירתו את מעשי הרצח שהתרחשו במלחמת העצמאות של המדינה. הוא כותב טור במגזין Le Point ומחברם של כמה ספרים, ביניהם " Who Killed Daniel Pearl?"שראה אור ב-2003. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, התואר ניתן לו "בהוקרה עמוקה על תרומתו ליצירת שיח חדש ובזכות קשרי הידידות החמים שלו עם האוניברסיטה העברית ועם ישראל".
פרופסור צ'ארלס ג' ארנטזן, אחד המנהלים של המרכז למחלות מדבקות ולחיסונים ב-Arizona Biodesign Institute, הוא חלוץ בפיתוח חיסונים המבוססים על חומרים מהצומח. הוא היה בין הראשונים בעולם להבחין בפוטנציאל היישום של ביולוגיה מולקולרית במחקר במדעי הצמח, ובכך ייסד תחום מחקר חדש לגמרי בביוטכנולוגיה. שיטות החיסון הזולות והעמידות פרי פיתוחו עוזרות למנוע מחלות כמו צהבת וכולרה בכל רחבי העולם. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים, וקיבל ממשרד החקלאות האמריקני פרס על שירות יוצא מן-הכלל. לדברי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, "התואר מוענק לארנטזן בזכות תרומתו הגדולה למדע ובהערכה לידידות החמה שלו עם האוניברסיטה העברית".
