סינג ירושה תבעה את עיריית ראשון לציון בבית המשפט לתביעות קטנת ברמלה בסכום של 5,000 שקל לאחר שהשמשה הקדמית של מכוניתה נופצה ופוזרו עליה ענפים ונסורת של גזם עץ. לדבריה, בחודש נובמבר אשתקד, בשעה 09:00, החנתה את רכבה ברחוב אוסטשינסקי בראשון לציון וכששבה בשעה 14:00 נדהמה לגלות את הנזק. במקום האירוע לא הושארו פרטים וגם לא היו עדים. כל זה לא הפריע לתובעת לקבוע בכתב התביעה שמשאית זבל של העיריה שאספה פסולת, הרימה גזם עץ שנפל על הרכב וניפץ את השמשה. התובעת תיקנה את השמשה על חשבון חברת הביטוח וביקשה פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש.
בכתב ההגנה השיבה העיריה שאינה קשורה למקרה ואין להטיל עליה אחריות. לדבריה, נאסר על נהגי משאיות זבל לאסוף אשפה סמוך לרכבים חונים ועליהם לאספה בשלב מאוחר יותר. כמו כן שעובדיה הגיעו באותו יום למקום והבחינו שערימת הפסולת לא נאספה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט זכריה ימיני, את התביעה וחייב את התובעת לשלם לעיריה 300 שקל הוצאות משפט. "מעדות התובעת עולה שהיא לא ראתה את התרחשות התאונה וכל עדותה הינה עדות סברה בלבד. התובעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח טענותיה שאת הנזק גרמה משאית איסוף האשפה של הנתבעת. נגד עדותה של התובעת עומדת עדות ההגנה שההוראה הניתנת לעובדי הנתבעת, הינה חד-משמעית שלא מעבירים גזם או כל דבר אחר מעל רכב או חפץ דומה אחר, אלא יש לחכות עד שהרכב יתפנה ובאים בשעה מאוחרת יותר לפנות את הפסולת".
