שולמית נועם תבעה את יגאל לשם בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 2,030 שקל לאחר שהופתעה לגלות שהשליך חפצים שהיו שייכים לה. מכתב התביעה עלה שנועם השכירה ללשם דירה בבעלותה והשאירה בה חפצים שונים. לדבריה, השוכר השליך אותם לפח ללא סיבה ומבלי לשאול אותה וגרם לה נזק ממוני שבגינו עליו לפצותה.
בכתב ההגנה השיב השוכר שדובר בחפצים מקולקלים וריהוט ישן, וללא ערך, שהושארו בדירה בניגוד להסכמתו ו/או רצונו. לדבריו, השליך אותם לפח בתום לב לאחר שסבר שמדובר בזבל. הוא ביקש לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט גד ארנברג, את התביעה ללא חיוב בהוצאות. "הצדדים העידו בפני ולאחר שמיעתם נראה לי כי בנסיבות העניין, נכון יהיה לדחות את התביעה. כידוע, נטל הראיה מוטל על התובע. נטל זה כולל הן את הנטל להוכיח את עצם קיומה של התביעה והן את סכום התביעה. בנדון דנן, לא ברור כלל מהם אותם חפצים שנשארו בדירה ושאת ערכם מבקשת התובעת. בהסכם עצמו לא נאמר דבר לגבי החפצים הללו. נראה כי אם היה מדובר בחפצים שאכן היה רצון לשמר אותם, הדבר היה מוזכר בחוזה. בנוסף לאמור, התובעת לא פירטה כלל כיצד הגיעה לסכום הנתבע. אין כל קבלה על רכישת הריהוט הנטען ואין כל הסבר לסכום הנתבע. מאידך, ברור, והנתבע לא התכחש לכך, שהיה ריהוט בדירה שנזרק על ידו, ולדבריו, מדובר בריהוט שאינו שווה מאומה. לאור האמור, וכיון שהתובעת לא הוכיחה את תביעתה, אני דוחה את התביעה ואולם כיון שאף לדברי התובע נזרקו חפצים, איני מחייב בהוצאות".
