הבית ב-ה' הידיעה של הטורניר הוא ללא ספק בית ג'. בחוקים הנוקשים של הכדורגל אנחנו יודעים כבר דבר אחד: הולנד, איטליה או צרפת, אחת מהן (או אולי שתיים), לא יעברו בטורניר הזה את שלב הבתים. ואולי הרומנים דווקא יכולים להרוויח?
הולנד - הכוכבים של ואן באסטן ההולנדים יחגגו יומולדת 20 לגביע האירופאי שזכו בו ב-1988 כאשר על הקוים עומד האדם שאחראי לזכייה ההיא, מארקו ואן באסטן.
אמנם כל מונדיאל אנחנו מספידים את הולנד מראש, אבל בטורנירי היורו הכתומים מגיעים קצת יותר רחוק עם הופעות בחצאי הגמר של שני הטורנירים האחרונים ב-2000 וב-2004.
ההולנדים מוצפים בשמות מרשימים החל מעמדת השוער דרך ההגנה והקישור ועד ההתקפה. אדווין ואן דר סר כבר לא צריך להוכיח מה הנוכחות שלו בשער עושה. ואן דר סר העניק את הביטחון למנצ'סטר יוניטד בעמדת השוער, דבר שלא היה לה מאז ימי פיטר שמייכל.
בקישור אפשר להבחין בווסלי סניידר ואריאן רובן שללא שום ספק נמצאים בכושר מצויין ונותר רק לקוות שייתנו לואן באסטן את אותה תפוקה שנתנו לברנד שוסטר בריאל מדריד.
המחץ של הכתומים תלוי בחזרתו של ואן ניסטלרוי מהפציעה, דבר שנראה עד כה טוב עם 4 שערים ב-3 המחזורים האחרונים בליגה הספרדית.
עוד שחקן התקפה שנהנה מעונה מרשימה ורוצה להוכיח את עצמו הוא קלאס יאן הונטאלר. החלוץ בן ה-24 של איאקס ממשיך לשגע את הליגה ההולנדית וכבש העונה 33 שערי ליגה ב-34 משחקים יחד עם זאת הוא כבר הספיק להרשית 7 פעמים במדי הנבחרת ובהחלט נראה כדבר הבא בכדורגל ההולנדי.
כל הנתונים המרשימים האלה מסתכמים לבעיה אחת גדולה, בעיית בית ג'. הבית הכל כך חזק הזה הביא אותנו למצב בו נבחרת כל כך טובה על הנייר יכולה לסיים את היורו-טריפ שלה כבר אחרי 3 משחקים.
האם זה יקרה? לא. הולנד הוכיחה שכל עוד זה לא מגיע לפנדלים הם עושים את העבודה (לפחות ביורו). בבית בו 4 נק' צריכות להספיק לעלייה, נבחרת האורנג' נראית כמועמדת ראויה יותר מצרפת לעלות לרבע הגמר.
איטליה - הגנה חסרה, התקפה קטלנית אלופת העולם, איטליה, רוצה להחזיר אליה את התואר האירופאי אחרי 40 שנים ולהיות בו-זמנית אלופת העולם ואלופת אירופה, הישג ששמור כיום אך ורק לצרפת של תחילת המילניום.
האיטלקים מגיעים ליורו חלשים יותר עם שחקנים חסרים בהגנה, בקישור ואפילו בהתקפה, אבל עדיין נראים כמועמדים לזכות בתואר.
מפתיע לשמוע שאולי החוליה הכי חלשה של האזורי היא ההגנה שנפגעה משמעותית לאחרונה גם מפציעתו של פאביו קאנבארו. את ההגנה האיטלקית ינהיג מרקו מטארצי שעבר עונה סבירה אך מלאת פציעות באינטר. לידו אפשר למצוא את הרכש החדש של וולפסבורג, אנדראה בארזגלי, שנראה כחוליה החזקה ביותר.
בצדדים ישחקו זמברוטה, שרחוק מלהיות בשיאו, וכריסטיאן פאנוצ'י הוותיק שספק אם יוכל לעמוד בקצב של שחקני הכנף ההולנדים והצרפתים. כל השחקנים האלה, המגובים אומנם באחד השוערים הטובים בעולם, בופון, ינסו לספק לנו את ההגנה האיטלקית שאנחנו כל כך רגילים אליה.
אם מחפשים את המחץ בנבחרת האיטלקית נוכל למצוא בהתקפה שחקנים מוכרים כמו לוקה טוני שסיים עם 24 שערים את העונה הראשונה שלו בליגה הגרמנית ועוד שני שמות מראש רשימת מלכי השערים של הליגה האיטלקית - מרקו בוריילו (19 שערים) והנסיך שהפך השנה למלך השערים, אלכסנדרו דל-פיירו עם 21 כיבושים.
ביחד עם הקישור המוכר, מינוס פרנצ'סקו טוטי, אפשר לחשוב שנראה נבחרת איטלקית קצת שונה ממה שאנחנו רגילים. אולי אפילו נצפה במשחקים רבי שערים של הנבחרת שכל כך ידועה במשחק ההגנה שלה.
האם זה יספיק לבית המוות? נראה שדונאדוני יצטרך לתת הרבה תשובות אם לא, בעיקר על אי זימונו של פיפו אינזאגי. אבל הצפי שלנו הוא איטליה עוברת את הבית הקשה אחרי ניצחון על צרפת במחזור ה-3 של הבית.
רומניה - שעירים לעזאזל של בית המוות הנבחרת הרומנית היא אחת משתי הקבוצות בבית שמכונות הטריקולור (שלושת הצבעים). היא נבחרת טובה, אבל לא מספיק טובה. מכל בית אחר יכלו הבחורים של ויקטור פיטרוצ'ה לעלות, אבל מבית המוות יהיה דרוש להם הרבה יותר ממחמאות על הסגל כדי לעלות.
הישג השיא של הנבחרת נרשם ביורו 2000 כשהגיעו לשלב רבע הגמר, שם הודחו על-ידי איטליה. באליפות שנערכה בהולנד/בלגיה הפתיעו הרומנים ועלו מבית המוות שכלל את פורטוגל, גרמניה ואנגליה.
הרומנים ינסו להפתיע שוב בעזרת כלים מעניינים כמו פלורנטין פטרה הוותיק, שכבש כבר 22 שערים בשנתיים לזכות צסק"א סופיה ו-5 בנבחרת וכל זה מעמדת הקשר.
הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת הוא אדריאן מוטו, שהבקיע כבר 28 שערים בנבחרת הלאומית ו-32 שערים בשנתיים לזכות פיורנטינה בליגה האיטלקית, נחשב במולדתו כשחקן הרומני הכי מוכשר אי פעם, אפילו יותר מחאג'י.
את ההגנה ינסה לייצב כריסטיאן קייבו, שחקנה המעולה של אינטר וקפטן הנבחרת הרומנית, יחד עם קוסמין קונטרה שמרבה לעלות לקרנות עם משחק ראש מצוין.
האם לרומנים יש סיכוי? האמת שלא. אבל הרומנים יודעים כמו כולם שניצחון ותיקו אחד יכולים להספיק להם - בדיוק כמו לפני 8 שנים.
3 נק' במחזור הראשון מול צרפת יכול להיות צעד גדול כדי לצאת בחיים שוב מבית מוות. בכל מקרה שווה לשים לב ליריבות בין הצרפתים לרומנים, שכן הם הוגרלו לאותו בית במסגרת משחקי העליה למונדיאל 2010.
צרפת - יריבות היסטורית עם ארץ המגף הטריקולורים של ריימונד דומאנק עוד מעלים זכרונות משנת 2000, אז הם שלחו את האיטלקים אל עבר מדליית הכסף עם גול הזהב של דוד טרזגה.
האיטלקים הספיקו לנקום בהם בגמר המונדיאל האחרון, כאשר אותו טרזגה החמיץ את הפנדל המכריע. דבר אחד בטוח , טרזגה יצא בינתיים מסיפור הסאגה הזה, כי הוא פשוט לא ישחק ביורו הנוכחי. כנראה ש-20 כיבושי ליגה במדי יובנטוס פשוט לא מספיקים בעיני המאמן הצרפתי.
אבל אין לדאוג, לדומאנק יש מספיק כלים גם בלי החלוץ המדובר. נתחיל מהשוער המצוין של ליון, גרגורי קופה, שההצלות שלו במדי האלופה הצרפתית הם מהנצפות ביותר ביו-טיוב.
נמשיך ונראה שהחוליה האחורית עם שמות מבטיחים כמו וייליאם גאלאס (ארסנל), אריק אבידל (ברצלונה), ליליאן טוראם(ברצלונה) ופטריק אברה (מנצ'סטר יונייטד) תפגין יציבות בטורניר.
ולבסוף נגיע למנוע של הקבוצה ואחד השחקנים המרשימים ביותר שגידלו הצרפתים, פראנק ריברי. ריברי הוא הסיבה האמיתית שצרפת הגיעה במונדיאל האחרון לגמר ובגיל 25 הצרפתי המצולק כבר מראה לכולם שהוא סופרסטאר עם עונה מדהימה במדי באיירן מינכן ומשאיר המון תקווה אצל הקהל הצרפתי בתקופת פוסט-זידאן.
בחוד תיירי הנרי ירצה להשכיח ולשכוח את העונה הראשונה שלו בליגה הספרדית וקארים בנאזמה יופיע לראשונה באור הזרקורים, וכל זה עוד בלי לספור את סמיר נאסרי שכבר זכה לכינויים שלא משאירים מקום לספק במיוחד לאור מוצאו האלג'יראי.
האם כל זה יכול להיות מספיק לעלייה מבית ג'? האמת שברור שכן, אבל בבית הזה חייבת להיות מועמדת ראויה שלא תעבור וההרגשה היא שזה הזמן של הצרפתים לפשל.
קבוצה כל כך פיזית שמסתמכת המון על משחק פיזי ומגיעה ליורו אחרי שנה שלמה של ייסורים בליגות המקומיות יכולה ליפול מהרגליים. משחק הפתיחה של בית המוות יהיה בשביל הצרפתים הברומטר להמשך כשיפגשו את רומניה, על הנייר הנבחרת החלשה בבית.
לסיכום, אין ספק שבית ג' הוא סיוט לכל מהמר/פרשן/שחקן/מאמן או כל בנאדם שמנסה להתפרנס מכדורגל. אבל הבית הוא גם תענוג לכל הצופים והצופות כאשר את רוב הצבע, הססגוניות והעניין נמצא בבית הזה.