ארגוני נשים הנמנים על השמאל הישראלי מקיימים פעילות פוליטית ענפה בניסיון לשנות את דפוסי החשיבה של הציבור הישראלי, ולהכשיר את הקרקע לקבלת הרעיון של פיוס עם העם הפלשתיני על בסיס של שוויון זכויות.
אחד הארגונים הבולטים בהקשר זה הינו "קואליצית הנשים למען השלום", שהוקם בשנת 2000 חודש לאחר פריצת האינתיפאדה והוא מאגד בתוכו עשרה ארגוני שלום פמיניסטיים ופעילות עצמאיות והם: בת שלום, האם החמישית, מחסום Watch, נגה, נל"ד, נשים בשחור, פרופיל חדש, תנד"י, WILPF ובת צפון לשלום ולשוויון.
בראיון לעיתון 'שלום טורונטו' הציגה השבוע (9.6.08) יאנה קנופובה, הרכזת הכללית של הקואליציה, את תפיסת עולמה של "הקואליציה" בסוגיות המדיניות והחברתיות. יאנה מציינת, כי הקואליציה נחושה בדרכה להילחם בכיבוש ונציגות הארגון השתתפו ב-7.6.08 בהפגנת מחאה בתל אביב לציון 41 שנה לכיבוש של השטחים. מעבר לצעדה ולהנפת הסיסמאות נגד מדיניות הממשלה ניצלו הארגונים השונים את האירוע כדי לקיים דיון באסטרטגיית הפעולה המשותפת בעתיד. הארגון, לדבריה, אינו קשור לגורם פוליטי כלשהו והוא מקבל סיוע כספי באמצעות הקרן החדשה לישראל.
הממסד האשכנזי אשם ביצירת הגזענות התייחסותה להישגים של הקואליציה ריאליסטית. יש הישגים, היא אומרת, אך היעד העיקרי עדיין רחוק שכן "הכיבוש נמשך" וה"גזענות מרימה ראש" והמפלגות הגזעניות בישראל מתחזקות עד כדי כך שיש אשר סוברים שניתן לחיות בקונפליקט עם כל המזרח התיכון. לדבריה, "המערכת נמצאת בתהליך של חיסול עצמי" אם התהליכים הנוכחיים ימשכו.
את האשם למצב היא תולה במייסדי המדינה ובממסד האשכנזי. "בן-גוריון התחיל בגירוש הערבים ב-48 ואהוד ברק קבע שאין עם מי לדבר"... האחריות מוטלת על הממסד האשכנזי הישראלי שרצה את הכנעת הערבים. הרוסים והמזרחים הם לא בהכרח יוצרי הגזענות, אך הגולם קם על יוצרו ולא ברור אם ניתן לקבל תמיכה של הציבור בהסדר מדיני, כאשר עתה הממסד מעוניין בהסכם".
ישראל בדרך לחיסול עצמי אם המצב הקיים יימשך התחזית של יאנה לשנים הקרובות פסימית. לדבריה, "אם הפרויקט הקולוניאליסטי בשטחים יימשך... וכך גם הכיבוש המתבסס על אפרטהייד יהיה קשה ליצור הפרדה... בטווח הקצר זה יביא למדינה אחת ובטווח הארוך זה להתפוצצות. ולכן, צריך ללחום למען פתרון של שתי מדינות". יאנה מציינת, כי "הקואליציה" מארגנת נשים דוברות רוסית לפעילות פמיניסטית שמאלנית ומבצעת מעקב אחר חברות ישראליות המרוויחות מהכיבוש על-מנת לחשוף אותן ברבים.
"הקואליציה" הינו ארגון פמיניסטי הרואה ב"ביטחון" מושג הכולל בתוכו גם היבטים אזרחיים וחברתיים. בעקבות פרשת קצב ורמון ערכו נשות הארגון קמפיין תחת הכותרת של "ביטחון מגדרי" שעסק בכיבוש, בפמיניזם ובזכויות האדם. היא סבורה שהמפכה הפמיניסטית צריכה לחול בכל המישורים הן מבסיס הפעילות בשטח והן בדרג הפוליטי. בראייתה, נשים תוכלנה להשיג מעמד שוויוני רק אם החברה עצמה תשתנה.
החזון: דה-מיליטריזם של החברה הישראלית החזון הפמיניסטי של "הקואליציה" שולל את המיליטריזם ומצדד בדה-מיליטריזם של החברה הישראלית. "החזון שלנו הוא שיהיה שלום ולא יהיה צבא, שיהיה צבא מקצועי, שאפשר יהיה לבחור בשירות אזרחי. שילובן של נשים בתפקידי לחימה לא מקדם את מעמד האישה, אלא הוא יוצר ניתוק בתוך החברה", היא אומרת ומוסיפה, כי לא הייתה רוצה לראות "טייסת שמפציצה את עזה".
בהתייחסה למאבק של ח"כ לשעבר, נעמי חזן, למען שילוב נשים כטייסות, אומרת יאנה כי "המאבק לשוויון נשים בצבא אינו עולה בקנה אחד עם שלילית המיליטריזם". והיא מוסיפה בעניין זה: "נעמי חזן חברה ב'בת שלום' ו'בת שלום חברה ב'קואליציה'. זה לא ארגון מונוליתי, אך בבסיס אנו מתנגדות למיליטריזם". והיא שוללת גם את ההנחה שגיוס שמאלנים לצבא יביא לריסון הצבא, שכן "הצבא הוא מנגנון רע במהותו בכל מדינה" לאור ייעודו.
בשאלת ההסדר המדיני קיימות דעות שונות בארגון ויש התומכות בהפיכת ישראל למדינה דו-לאומית ואחרות מצדדות בהקמתה של מדינה דו-לאומית אחת שתכלול גם את השטחים. גם בשאלת הפיצויים לפליטים הפלשתינים קיים מגוון דעות הנע בין הכרה מוסרית באחריות לבעיית הפליטים, עבור דרך הקמת מנגנון פיצוי וכלה ביישום מלא של השיבה.
ישראל גרמה לייאוש הפלשתיני שהעלה את חמאס על השאלה אם "הקאוליציה" מקיימת קשרים עם ארגוני שלום פלשתינים, משיבה יאנה כי "אין ארגוני שלום בצד הפלשתיני, אלא ארגוני שמאל, שכן הבעיה שלהם היא הכיבוש". היא מציינת, כי הקואליציה פועלת בשיתוף פעולה עם תנועות השמאל והנשים הפלשתיניות, ואולם לדבריה ניתן לחוש בייאוש אצל הפלשתינים בגלל שאין התקדמות להשגת יעדיהם.
האחריות על היווצרות הייאוש אצל הפלשתינים מוטלת לשיטתה על כתפיה של ישראל. "ב-1967 החברה הפלשתינית הייתה החילונית ביותר מבין החברות הערביות. אנשים התחילו לאבד תקווה כאשר הכיבוש נמשך גם לאחר תהליך אוסלו והאפרטהייד נמשך. הייתה התדרדרות שמשתקפת בעליית חמאס, הקשורה לתחושת הייאוש. הפתח מושחת ונתפס כמשתף פעולה. האנשים מתייאשים ולכן מצביעים לחמאס. אנו הבאנו אותם לכך. חמאס הוא תנועה איסלאמית הנותנת אופק דתי, וכאשר אין במי להאמין (בכוחות הפוליטיים) פונים לאמונה באלוהים", אומרת יאנה ומציינת, כי הנשים הפלשתיניות לובשות חיג'אב לא בגלל טעמים דתיים, אלא משום שהן מרגישות חשופות בבדיקות במחסומים. היא סבורה, שניתן להידבר עם חמאס ואף לחתום עימו על הסכם מדיני, ואז בראייתה תתחיל הירידה של חמאס, שכן החברה הפלשתינית משכילה בבסיסה וחילונית.