סמר דיאב תבעה את המרכז הקהילתי טמרה על שם שיך זכי דיאב (נתבע 1) את החברה למתנ"סים בע"מ (נתבע 2) ואת אריה חברה לביטוח בע"מ (נתבע 3) בבית משפט השלום בחיפה לאחר שנפצעה במהלך שיעור התעמלות אירובית.
מכתב התביעה עלה שהתובעת בת-31 שימשה כמורה מוסמכת לאירוביקה ועיצוב הגוף במרכז הקהילתי על שם שיך זכי דיאב, ובמהלך שיעור שהתקיים בחודש יוני 2003, נפלה מכיסא ונפצעה.
לדבריה, במהלך הדגמת תרגיל נשענה עם גבה על הכיסא וכשידיה החזיקו בו מאחור, החליקה לפתע ונחבטה ברצפה. התובעת האשימה את הנתבעים ברשלנות כשהורו לה ללמד בחדר קטן, לא ייבשו רצפה רטובה ומסרו לה כיסא רעוע. "לי לא נשאר הרבה מקום, נדחקתי הצידה, החדר נשטף כנראה לצורך האימון ולא היה יבש. הכסא היה ישן ורעוע והרצפה חלקה. החלקתי ונפלתי בחבטה ארצה ונפגעתי באופן משמעותי בגב התחתון, בחזה ובשורש כף היד. הנתבעים לא סיפקו לי סביבת עבודה בטוחה".
התובעת הובהלה לבית חולים ואושפזה במחלקה האורטופדית למשך ארבעה ימים. ידה היתה נתונה בגבס למשך חודש וחצי ונקבע לה אי כושר עבודה מלא למשך 56 יום. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לה דמי פגיעה בסך 4,125 שקל. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה שלא נותרה לתובעת נכות כתוצאה מהתאונה.
הנתבעים טענו שלא התרשלו, הכחישו את כל טענות התובעת וביקשו לדחות את התביעה תוך חיוב בהוצאות.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת כאמלה ג'דעון, את התביעה לאחר שהתובעת לא הוכיחה את טענת הרשלנות שייחסה לנתבעים. השופטת, לא שוכנעה שהשיעור התקיים בחדר צר וצפוף שאינו מתאים להתעמלות אירובית. "לא הוברר מהו הקשר בין גודל החדר לבין הפגיעה ונסיבות התרחשותה כפי שתוארו על-ידי התובעת, כי הרי, לא הצפיפות היא שגרמה לנפילתה של התובעת לגרסתה, אלא החלקת הכיסא מידיה כתוצאה ממצב הכיסא או מצב הרצפה לשיטתה. ולעניין מצב החדר התובעת לא הוכיחה קיומו של מפגע או ליקוי ברצפה שגרם לנפילה ולא הוכיחה שרצפת החדר, העשויה מבלטות ואשר עליה נהגה להעביר את מרבית שיעורי ההתעמלות, אינה עומדת בתקנים המקובלים. אי לכך משלא הוכיחה התובעת קשר סיבתי בין גודל החדר ומצבו לבין התאונה ונסיבות התרחשותה, נשמט הבסיס מתחת לקו טיעון זה". עוד נפסק שהתובעת לא הוכיחה את מצבו של הכיסא ואם יש קשר סיבתי בין מצבו הנטען לתאונה. באשר לטענת הרטיבות קבעה השופטת שזו לא הוכחה כדבעי, "קשה היה לדלות מסקנה חד-משמעית באשר למצב הרצפה בעת ביצוע התרגיל על-ידי התובעת".
השופטת חייבה את התובעת לשלם שכר טירחת עו"ד לנתבעים בסך של 2,000 שקל. "אומנם הנני מקבלת את גרסתה של התובעת כי נפלה ונפגעה במהלך שיעור אירוביקה עת הדגימה תרגיל התעמלות בעזרת כיסא, אולם לצערי, היא לא הצליחה להרים את נטל הוכחת טענתה כי הנפילה נגרמה כתוצאה ממעשה רשלני או ממחדל של מי מהנתבעים".