בג"צ הכשיר (יום ד', 11.6.08) מעצרים מנהליים של פעילי טרור או חברי ארגוני טרור, "חוק כליאת לוחמים בלתי חוקים". מדובר בחוק המאפשר "מעצר מניעתי" של פלשתינים החשודים בפעילות טרור או בהשתייכות לארגוני טרור.
בהחלטה כתבו השופטים, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי, כי מדובר בחוק שנולד "על-רקע מציאות ביטחונית קשה של איומי טרור רצחני המכה משך שנים באזרחי מדינת ישראל ותושביה, ופוגע ללא הבחנה בחפים מפשע".
לפיכך תכליתו הביטחונית של החוק "הרחקת 'לוחמים בלתי חוקיים' ממעגל הלחימה של ארגוני הטרור הפועלים נגד מדינת ישראל - מהווה תכלית ראויה המושתתת על צורך ציבורי מן הסוג שעשוי להצדיק פגיעה משמעותית בזכות לחירות אישית".
לדברי השופטים, בחינת "התמהיל הכולל של ההסדרים בחוק" מובילה למסקנה כי מתקיים "יחס סביר בין הפגיעה בזכות החוקתית לבין התועלת החברתית הצומחת מהגשמת תכלית החקיקה". בין היתר הם מציינים את העובדה כי החוק לא יחול על אזרחי המדינה ותושביה אלא רק על "גורמי חוץ המסכנים את בטחון המדינה".
כמו כן, הגדרת "לוחם בלתי חוקי" תחייב את המדינה להוכיח "מסוכנות אינדיבידואלית", כבסיס למעצר מינהלי. המדינה תידרש להוכיח בראיות מנהליות כי "העצור נטל באופן ישיר או עקיף חלק ממשי - שאינו זניח או שולי - בפעולות האיבה נגד מדינת ישראל; או כי העצור השתייך לארגון המבצע פעולות איבה וזאת בהתחשב בזיקתו ובמידת תרומתו של העצור למעגל הלחימה של הארגון במובנו הרחב של מושג זה".
יתרה מכך, המעצר המנהלי יפוקח על-ידי מערכת המשפט באמצעות חובת קיומה של ביקורת שיפוטית אחת לשישה חודשים. ביקורת זו נועדה "לבחון האם המסוכנות הנשקפת מהעצור לבטחון המדינה מצדיקה את המשך המעצר, או שמא יש לבטל את צו הכליאה בנסיבות בהן שחרורו של העצור לא יפגע בבטחון המדינה או כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את השחרור".
עוד הדגישו השופטים כי החוק "אינו מאפשר את מעצרם של אנשים תמימים שאין להם נגיעה ממשית למעגל הלחימה של ארגוני הטרור, והוא קובע מנגנונים שתכליתם לצמצם את הפגיעה בזכויות העצורים". לפיכך, "על אף פגיעתו המשמעותית של החוק בזכות החוקתית לחירות אישית, עומד חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים בתנאיה של פסקת ההגבלה ואין עילה חוקתית להתערב בו".
