שלטונות מצרים אסרו על גבר בן 92 לשאת לאשה נערה בת 17. כך מוסר העיתון המצרי אל-אחבאר. משרד המשפטים של מצרים הפעיל לשם כך חוק הקובע כי אסור שפער הגילאים בין החתן לכלה יהיה גדול מ-25 שנה. החוק אוסר נישואי זקנים עם נערות בעת גאות הנפט בנסיכויות המפרץ, כדי למנוע מהשיח'ים העשירים לחפש כלות עניות באזורי הכפרים במצרים.
העיתון המצרי אינו מוסר פרטים רבים על הגבר שניסה לשאת לאשה נערה מצרייה, אך מציין כי הוא ערבי מהמפרץ הפרסי. פקיד במשרד המשפטים של מצרים מסר כי הסירוב לאשר את הנישואים ימנע מהנערה אפשרות לצאת ממצרים עם בעלה.
עם זאת, מוסר אל אחבאר, כי במקרים מיוחדים מאפשר משרד המשפטים המצרי לזרים לשאת נשים מצריות שהן צעירות מהם ביותר מ-25 שנה, אך מתנה זאת בכך שהבעל יפקיד סכום גדול של כסף על שמן בבנק הלאומי של מצרים. הן הבעל והן האשה חייבים להתייצב אישית במשרד המשפטים, ואמיתות הנישואין נבדקת כדי למנוע סחר בנשים.
לדברי אל-אחבאר, הותרו בשנה החולפת 173 נישואין כאלה, לאחר שכל אחד מהבעלים הזרים הפקיד סכום השווה ל-80,000 דולר, וטיב הנישואין נבדק בדקדקנות.
פחות בסוריה ויותר במצרים סוציולוגים אומרים כי גדלה והולכת תופעת "תיירות המין", שבמסגרתה מנצלים עשירי המפרץ את עוניין של משפחות במדינות כגון מצרים וסוריה, כדי לספק את תאוותיהם. "בראש ובראשונה זו שאלה של עניים לעומת עשירים. העשירים הללו משתמשים בכספם כדי לקנות נערות ממשפחות עניות", אומרת הודה ריזה, פרופסורית לסוציולוגיה באוניברסיטה הלבנונית. "אבל יש כאן גם חשיבות למסורת התרבותית הרווחת בעולם הערבי בקרב זקנים המאמינים שהכנסת נערה צעירה לחייהם תחדש את נעוריהם".
בימי הקיץ הלוהטים במדינות המפרץ, יוצאות אלפי משפחות עשירות לחופשות במדינות המזרח התיכון שמצפון להן, כגון לבנון, סוריה ומצרים. אבל לצד התיירים, מגיעים גם גברים מבוגרים רבים המחפשים נערות. לפני כעשר שנים עמדה סוריה בראש ארצות היעד לפעילות זו. אבל בעוד הצעירות של דמשק עדיין מתלוננות כי גברים מהמפרץ הפרסי לוטשים אליהן עיניים, ובמועדוני הלילה של העיר עדיין נראות נשים בחצאיות מיני מקבלות את מספר החדר במלון מקליינטים בגלימות לבנות, השגשוג הכלכלי הגובר של סוריה מפחית את ממדי תיירות המין.
לעומת זאת, במצרים, שבה העוני גדל והולך, נוהגות משפחות של פלאחים למכור את בנותיהן לעשירי המפרץ ב-1,500-500 דולר. נערות אלה נלוות לבעליהן בשובם לנסיכויות ושם נוהגים בהן כשפחות בבתי המשפחות, ואשתו או נשיו הקיימות של הבעל דוחות אותן. לאחר כמה חודשים של "נישואים" כאלה, הבעל מגרש את הנערה ושולח אותה בחזרה לביתה, לעתים תוך תשלום פיצוי בסך 10,000 דולר, סכום שהמצרי הממוצע יכול להרוויח במשך 10 שנים ויותר.