נשיא התאחדות המלונות, אלי גונן, טוען כי שנת 2007 ותחילת 2008 מוכיחות שאפשר להגיע לרווחיות במלונאות ולהתפתח, אך גורס כי הכל תלוי במדיניות הממשלה. לדבריו, אם בין השנים 1998 ל-2007 הגיע שיעור התשואה השנתי על ההשקעה במלונאות ל-3.9% בלבד - הרי שבשנה שעברה השתפרה התשואה ועמדה על 6.8% בממוצע.
לטוענים כי המלונות בישראל יקרים מגלה ההתאחדות כי ההכנסה הממוצעת מלינת אורח במלון הייתה אשתקד 348 שקל ללילה - וכי מסכום זה הרוויח המלונאי לאחר ניכוי מע"מ ולפני פחת ומיסוי חברות 44 שקל בלבד.
בצעד חריג ולראשונה, מפרסמת התאחדות המלונות נתונים המתייחסים לרווחיות מלונותיה בעשור האחרון. החומר לקוח מעבודה מקיפה שנערכה על-ידי המחלקה הכלכלית של ההתאחדות, שבחנה את אזורי התיירות העיקריים בתחום תיירות הפנים והתיירות הנכנסת: אילת, טבריה, ים-המלח, ירושלים ותל אביב. מהנתונים עולה כי שיעור התשואה הממוצע על השקעה במלונאות (בניכוי מענק) וללא חישוב ערך הקרקע הגיע לרמה של 3.9% בלבד בממוצע שנתי בין השנים שהוזכרו. באותן השנים שיעור התשואה הנמוך ביותר היה בטבריה (0.8%), אח"כ בים-המלח (1.9%), בירושלים (3.6%), באילת (4.7%) ובתל אביב (6.7%).
אשתקד, עקב השיפור הגדול בתיירות הנכנסת גדל שיעור התשואה על ההשקעה במלונאות לרמה ארצית ממוצעת של 6.8%. מבין האזורים שנבחנו שיעור התשואה הנמוך אשתקד על מלונות היה בטבריה (3.9%), בים-המלח (4.3%), באילת (5.6%), בירושלים (8.2%) ובתל אביב (11.9%). לדברי גונן, "שנים מבקרים אותנו בעניין המחירים והחלטנו להתמודד עם העניין ולחשוף אחת ולתמיד את התמונה המלאה: אנחנו גובים מחירים ריאליים ואפילו נמוכים יחסית - עד כי בסופו של דבר המלונאות לא כל-כך משתלמת ליזם הפרטי. מנגד, קיומם של המלונות ופתיחת מלונות חדשים מאוד משתלמים למשק, הן מבחינת ההכנסות ממיסים והתרומה לתוצר, הן בזכות הנעת גלגלי ענפים כלכליים נוספים המשרתים את התיירים - וכמובן התיירות חשובה למדינה גם כבסיס לתעסוקה. כ-159,000 איש מועסקים בארץ באופן ישיר ועקיף בתיירות".
המלונאים קובלים כי משרד התיירות "לא נחשב" למשרד כלכלי חשוב, אחרת לשאלתם איך אפשר להסביר מדוע חלפו בו 10 שרים בעשור האחרון - וכיצד כרגע אפילו אין ליד שולחן הממשלה שר תיירות במשרה מלאה ובמינוי של קבע. (השר גדעון עזרא מכהן כשר לאיכות הסביבה וכשר התיירות - ד.מ). לדברי גונן, "בחודשים האחרונים כל הגורמים העוסקים בתיירות מכריזים על שיאים שנשברים בכניסות תיירים, ועל פריחה גדולה. על-רקע התחזיות החיוביות והנתונים המשתפרים - היכן הם כל אותם היזמים שרוצים להיכנס לתעשיה הנהדרת הזאת ולבנות מלונות חדשים? ברמות הריווחיות הקיימות כיום ספק אם יוקמו די מלונות חדשים וקשה להניח שחזון 5 מיליון תיירים לשנה אכן יתממש".
בתחום תיירות הפנים, אורח ישראלי שילם בשנת 2007 בממוצע 350 שקל ללינת לילה במלון. כמה כסף נשאר מזה בכיס של המלונאי? התאחדות המלונות חשפה כי 113 שקל, שהם 32%, הופנו לתשלום שכר עבודה לעובדי המלון, 38 שקל (11%) הושקעו במזון לאורח, 34 שקל (10%) שולמו לרשויות המס כמע"מ, 28 שקל (8%) היו בממוצע להוצאות התפעול והתחזוקה של המלון, 24 שקל (7%) שולמו לתקציב שונות, 19 שקל (5%) הועברו לאנרגיה ומים, 17 שקל (כמעט 5%) הועברו לתשלומי ריבית להלוואות של המלונות, 16 שקל (5%) הופנו לתשלומי אגרות, ארנונה וביטוחים, 18 שקל (כ-5%) הושקעו בהוצאות ניהול ומשרד, 10 שקל הופנו לסעיף שכירת מבנים וציוד. בסופו של דבר, רק 32 שקל (9%) נותרו כרווח של המלון לפני פחת ומיסוי.
גונן הוסיף: "בימים אלה אנחנו מתמודדים עם גל ההתייקרויות במשק, שמכרסמות בנתוני הרווחיות. בשל ההתייקרויות עד מאי 2008, עולה כי בחישוב שנתי ב-2008 יגדלו הוצאות המזון של המלונות ב-136 מיליון שקל, הוצאות השכר יתייקרו ב-115 מיליון שקל, ואילו על מים ואנרגיה ישלמו השנה המלונות עוד 64 מיליון שקל. גם השחיקה בשער הדולר פוגעת בנתוני הרווחיות ומעקרת את התמורה מהגידול בתיירות הנכנסת. אובדן ההכנסות של המלונות בשנים 2007 ו-2008 עולה על 1.1 מיליארד שקל, שהם שווי ערך להפסד של כ-230,000 כניסות תיירים. אולם למרות כל הנתונים הבעייתיים מוכיחות לנו שנת 2007 ותחילת 2008 כי גם ממלונאות אפשר להרוויח. אני קורא לשינוי מהותי במדיניות הממשלה כדי להבטיח רצף של שנים טובות בתיירות. השינוי חייב להתחיל מהגדלת תקציבי השיווק של מדינת ישראל בעולם, מריכוז תחום השיווק בידי רשות שיווק לאומית ומקצועית, מהסרת חסמים להתפתחות התיירות, ובעיקר בתחום השמיים ומהגדלת התמריצים ליזמים".
