|
תאריך:
|
24/06/2008
|
|
|
עודכן:
|
24/06/2008
|
אולמרט: לא סוף חיי הפוליטיים |
|
1 |
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
5 |
|
|
להמשיך ולהחריב כל חלקה טובה במדינה הזאת. השאלה היא האם המדינה יכולה עדיין לעמוד בכל המעשים המגונים שאולמרט עושה בה. בסהכ"ל האיש הזה נוהג כמו בריון שכונתי, אין לו פחד, לא מכך שיתן דין על מעשיו, לא ע"י בית משפט ולא בידי בוחריו. מני מזוז יוצא חלש ןמאוד חשוד מכל פרשיות אולמרט, האיש לא פועל בנקיון כפיים, יש לו "אגנדה" אחר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
zolens sister |
|
|
6 |
|
|
ראש ממשלה שזמן רב לא נתן ראיונות לעיתונות ישראלית, מצא לעצמו קן בעיתון ערבי, גם אם יוצא בלונדון, להעניק את ראיון הפרידה,לפני שהוא יורד ממפת החיים הפוליטיים של מדינת ישראל, בלי קשר אם זה יקרה מחר, עוד שבוע. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אברהם בן-דיש |
|
|
7 |
|
|
את גורל עצם קיומי.
חייבים לשלוח אותו הביתה לאלתר.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שרה.א |
|
|
8 |
|
|
|
|
9 |
|
|
|
|
10 |
|
|
אולמרט בונה יחסים בינלאומיים בעוד שברק מחרבש ומקשקש יחסים פוליטיים קטנוניים.
אולמרט בונה את אופק 1 עם יולי תמיר וברק מחרבש ומקשקש בלי אופק של ממש.
אולמרט בונה שלום עם הפלסטינאים והסורים וברק מחרבש ומקשקש עם עצמו ומפלגתו.
אולמרט בונה מנהיגות ראויה וחזקה וברק מחרבש ומקשקש מנהיגות חלשה מלאה חורים כמו גבינה שוויצרית..זה מוכר לכם מאיפה שהוא הא?
כאשר הרעלים מציפים לכם את הנשמה תמיד תזכרו שיש אחד שבונה ואחד שמחרבש ומקשקש!
זורבה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
זורבה מכה שנית |
|
|
|
|
|
|
|
11 |
|
|
|
|
12 |
|
|
אולמרט לא העלה על דעתו בחלומותיו הכי רטובים כי יום יבוא והוא יידחף לרשות הממשלה בגלל שאלוהים הרג את שרון והשאיר אותו חי.
וכך בכל אותה תקופה עליזה של שר בריאות, תמ"ס ורשות עירית ירושלים, אולמרט עשה בתפקידיו קרדום לחפור בו בהנחה שממילא הוא פוליטיקאי שולי שאף לא אחד יחשוף את תכסיסיו הנלוזים לקבל כספי אתנן פוליטי ולהשתמש בהם להנאותיו.
על כך אמרו חז"ל, סוף מעשה במחשבה תחילה. אולמרט אינו יכול לשנות את העובדות כי בשעה שנבחר לרשות הממשלה הוא כבר נשא על גבו תיבת פנדורה של חטאים שביצע במודע בעבר..
והעובדה שאדם שחטא אינו יכול לשמש כראש ממשלה מבחינה ערכית ומוסרית אינה פתוחה כלל לדיון. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קוסם |
|
|
13 |
|
|
אוֹלְמֶרְט, צֵל עֲנָק, צֵל חֲמַקְמַק-חֲלַקְלַק, צֵל מְהַתֵּל, צֵל פְּתַלְתַּל-מִתְפַּתֵּל,
צֵל מְהֲלֵך (אֵין כָּל סִיבָּה לְחַייך, גַם לא סִיבָּה לגַחֵך, מוּטָב אַל תִשְאַל לָמָה, מַדּוּעַ וְאֵיך....)
צֵל מְהֲלֵך עֲלֵינוּ אֵימִים, וְהוּא עֲבוּרֵנוּ בְּגֶדֶר סֵבֶל, אֵבֶל, עִינוּי וְסִיוּט !
אוֹלְמֶרְט, לא לָקַח, לא נָשַא, לא נָטַל עַל עַצְמוֹ עַד עַתָּה
יוֹתֵר משָנָה לְאַחַר מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הַשְנִיָה
וְלוּ מְאוּם, כְּלוּם, שוּם טִיפַּת אַחֲרָיוּת !
אוֹלְמֶרְט הָפַך עַצְמוֹ לְבֵּן נַעֲוַת המַּרְדוּת.
כְּשֶאוֹלְמֶרְט מוֹפִיעַ בְּיָמֵינוּ-בְּלֵילוֹתֵינוּ מְהַוֶוה הוּא לָנוּ חֲלוֹם-רָע-וְנוֹרָא. בִּיעוּת.
מִי הָיָה מַאֲמִין כִּי בְּאַרְצֵנוּ שֶלָנוּ, יִתְגַלְגלוּ כָּך פְּנֵי הַדְבָרִים ? ייהפְכוּ לִמְצִיאוּת.
אֵינֶנִי יוֹדַעַת, אַך אֲנִי כּוּלִי מְקוָוה, כִּי אוֹלְמרְט בַּעָם מְהוֶוה רַק מִיעוּט.
נ. ב.
מה שקשור ונוגע באולמרט מאיים ומְסַכֵּן בריאות.
שושנה כנסי ISRA-HELL, 15/08/07 14:27 השיר שלך ראוי שיוכנס לתכנית הלימודים של משרד החינוך, ויבחנו עליו בבחינת הבגרות בספרות. חובה! וכ''כ נכון ועצוב...
יפה. חבל שזה גם נכון...! ל"ת חשוך ימי בינימי, 10/05/07 15:43
לא מיעוט אלא מיאוס אזרח, עדיין חפשי, 14/05/07 21:20 נמאס לנו מהסיוט הזה. הוא מעורר גועל נפש. ואני רוצה להזהיר את אזרחי מדינתנו שאם ישארו אדישים כעת, כשיגיעו מים עד נפש, שוב לא יוכלו. הגב לתגובה זו
7. אולמרט,גמור מאוס מחוק! די נמאס ממנו, האיש לא נסבל, 09/05/08
12:16
|
|
כתובת IP: |
216.171.157.115 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שושנה 2006-2008 |
|
|
14 |
|
|
ראש מֶמְשָלָה סְמַרְטוּט, חדל-אישים, חסר-אונים, בז לעצמו, בז למדינתו, בז לעמו, בן נעוות המרדות
אנטי-גמור של אחריות, צל-מוחלט של אישיות, שִיא של בוּז, זִילְזוּל בלי-גְבוּל בחיים, שִיא של צְבִיעוּת
מתייחס אל חיילינו, אל בנינו, אל נערינו, אלינו כמו אל עצמו, כפי שהוא נראה בעינינו : חפץ, תפאורה, צעצוע, קישוט, ריהוט. ראש מכשלה כה עלוב, כה נבוב, כה נבול, כה חלול, במצב כה קאפוט
גוליית במדינת גמדים, שליט ברפובליקת בננות, ענק בארץ לִילִיפוּט.
בתולדותינו לא היה לנו מעולם עדיין אדם כה נִקְלֶה, כה נִבְזֶה, כה בָּלֶה,
יצור אשר את כוחותינו מְכָלֶה ובכל זאת מְכַהֵן (יש הדואגים לכיסאם ואומרים לו אָמֵן) כראש מַכְשֵלָה
איך לערך חיינו מתייחס בצורה כה זוֹלָה, מוּפְקָרָה, מַפְקִירָה, מוּזְנָחָה, מְרוּשָלָה, אוּמְלָלָה ?
התייחסות שטחית, אסונית, אפסונית, עקבית, מזלזלת, מקוממת, רדודה, קלילה וקלה
עובדה המעידה כי עבורנו, עבור עמנו, ראש מכשלתנו, לא היה מעולם ברכה אלא קְלָלָה.
דבר-מה בסיסי בממלכתו המושחתת-מסואבת מן השורש ומן היסוד במַהוּת מאד רָקוּב
כלום יש פלא בכך כי ראש מכשלתנו נראה כחֶרְפָּה ? כְּבוּשָה ? ככְּלִימָה ?
כה עָגוּם במראהו ? כה עָלוּב ? כה מדוכא ? כה עָצוּב ?
אמנם, תפקידו עושה ממנו אדם בעל-כוח, איש שררה, בעל שלטון, איש מאד חשוב
אך עמוק בנשמה, קיים אצלו וואקום, חלל, ריק, מִפגע, חוצְפה, בוז, יריקה עסיסית בפרצוּף !
ראש מכשלה יהִיר אשר בָּז למוסד ביקורת המדינה, בז לכל ביקורת כלפיו, שולחם לכל רוח, שוללם על הסף,
משתלח בהם בכל הזדמנות, את זרע הפורענות, פירות הבְּאוּשִים אותם נטע ושתל, מעולם לא קטף
משל וכאילו היתה ביקורת בבחינת מיטרד עבורו, בגדר בדיחה, שטות וטעות מכוונת, אשר ריח זדוֹן ממנה נדף
תולדות כשלונותיו-שגיאותיו-טעויותיו מתעד ראש מכשלתנו מדי יום ביומו, במו מחדליו מוסיף דף-אחר-דף
להיכן נגוזו ערכינו ? לאן נעלמה ערבותינו ? ערבות הדדית ? איפה קיימת נשיאה באחריות ? אַיֵה הרעות ? בצמרת שולטים רק להיטות לכוח, לשררה, למעילה, בעילה, זימה, זדון, זנות ומינות.
כיצד ואיך עלה בידו של שלומיאל-מושלם-נורא-זה, איש כה בלתי-ראוי, כה-בלתי מוצלח, כה-בלתי-יוצלח
אשר בראי בוקר-בוקר מתבונן בעצמו, בהשתדלו בוודאי לנסות להיראות מְטוּפַּח
כיצד עלה ואיך הצליח להשליך, בעקבות מלחמה, משפחות כה רבות ישירות מן הפחת לפח ?
בעוד הוא ולוּ טיפת אחריות אישית על עצמו לא נושא, לא נוטל. אחרי ככלות הכל הן משמש הוא
כראש מכשלת עם ישראל. מעולם לא חשב אודות כך, כאשר אחריות אישית על עצמו, כלל לא לקח.
לטכס הזיכרון השנתי בהר-הרצל, נמנע מלהגיע, נעדר במפגיע, לא הופיע, לא בא, לא נכח.
אין זאת אלא שבנשמתו, לא רק כראש מכשלה, לא זכה לחינוך ראוי והולם, נותר מופקר, מנוכר,
לעמו יצור זר, קר ומוזר. יצור מוזנח, מתנהג כילד רחוב, כפוּשטק ופרחח.
פוליטיקאי יהיר-שאפתן-חמקמק-חלקלק-ממולח אשר דרך ארץ ישכיל ללמוד (אולי) רק משכמותו ומצלופח
כלפי חוץ נראה ראש מכשלתנו תמים כתינוק בן-יומו, נקי וצחור כשלג, זך וצח
אך אם תתן לו רק הזדמנות, נזק ישית וימיט על כולנו, נזק עצום : בוּם ! בוּם ! בוּם ! טְרַח ! טְרַח ! טְרַח !
שַמוֹת יעשה מסביבו, בבתינו יגרום לפוגרום, יביא בחילה בנשמה, שאט נפש, גועל, מפח.
איש אשר פעל בפזיזות, בחובבנות, בחוסר מוחלט של מקצועיות, בחופזה, בלי כל תעוזה,
ל
|
|
כתובת IP: |
216.171.157.115 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
15 |
|
|
בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים
הֵם עָשוּ חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים
כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה בעוֹז ובמֶרֶץ כָּזֶה מַכִּים
יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים
כה אגדתיים, כה נִצְחִיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.
יֵש לָהֶם, לפּוֹלִיטִיקָאִים, לא רַק לַצְלוֹפָחִים חֲמַקְמָקִים-חֲלַקְלָקִים
הֶסְכֵּם מוּזָר אף מַדְהִים עִם היושב במרוֹמִים, עִם אֱלוֹקִים
הֶסְכֵּם האוֹמֵר כִּי כָּל עוֹד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בַּהֶם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים
יוּקְנֶה ויִהְיֶה לָהֶם לַעַד מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם מְמַהֲרִים הֵם קוּם לְהַשְכִּים
מַקְדִימִים אַף אֶת מְטַאטְאֵי-רְחוֹבוֹתֵינוּ, אֵלוּ אֲשֶר אֶת עָרֵינוּ, בְּמֶרֶץ כּה רַב טוֹרְחִים ומְנַקִים
בִּשְמוֹ שֶל אֱלוֹקִים, בִּשְמָם, בִּשְמֵנוּ, בְּשֵם חֶבְרָתֵנוּ, בְּשֵם תַּרְבּוּתֵנוּ, בְּשֵם מְדִינָתֵנוּ,
מְחוֹקְקִים הֵם לָהֵם וְלָנוּ הַנְחָיוֹת (מָשָל חַיוֹת אָנוּ) ושְלָל נִכְבָּד שֶל חוּקִים
חוּקִים אֲשֶר תּוֹדוֹת לָהֶם, נִרְאִים אָנוּ, בְּסוֹפוֹ של יוֹם, כָּל כָּך מְדוּכָּאִים ומְצ'וּקְמָקִים
דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, תִקְוָה ועָתִיד מוּחְמָצִים, מְחַיִים-כָּלִיל-מְחוּקִים.
הֵם עשו חוֹזֶה עם הקב"ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים
כִּי כָּל עוֹד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מַיִם מְעוּפָּשִים, מַיִם עָכוּרִים, מַיִם בִּלְתִּי-עֲמוּקִים
יוּכְלוּ לְהַמְשִיך להנוֹת מחַיֵי הַנָאָה, חַיֵי-שַלְוָה, חַיֵי-רַאֲווָה, חַיֵי דוֹלצֶ'ה וִיטֶה, חַיִים מְתוּקִים.
אותנו שוֹלָל יום-יום הם מוליכים, בתרגילי הישרדותם עלינו מערימים,
במשיכת-זמן נצחית מצטיינים-מתמחים, עם שלם מרדימים, לשוכְרָה אֶזְרָחִים תְמִימִים מַשְקִים.
משום כך, אנו כמובן, נתמיד להיראות כּה אוּמְלָלִים, כּה עָלוּבִים, כּה נְבוּלִים,
שְפוּפִים, כְּפוּפִים, נִידָפִים, מְצוּמָקִים, מְשוּתָּקִים ושְחוּקִים.
בדרך זו, כעַם, לעולם לא נוּכַל לְהַחְכִּים.
בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תּוֹר אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ, בפניהם אנו מִתְבַּטְלִים, לְפִתְחָם מְשַחֲרִים, אליהם מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, בְּשורָה נִדְחַקִים, משְתַמְשִים בְּמַרְפֵקִים, מְתְרַפְֹקִים, מִשְתוֹקְקִים, מִצְטוֹפְפִים כמו תְנוּעָה הוֹמָה-שוֹקֶקֶת בצַווָּאר-צַר שֶל בַּקְבּוּקִים,
תְנוּעָה סוֹאֶנֶת גוֹרֶמֶת פְקָקִים
מתנהגים כמו צִי-בּוּר, עֵרֶב רַב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים
חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים.
מִי אֶבְיוֹנִים, מוּשְפָּלִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת סוף-סוף יַעֵז ויַהִין לְהַעִיר ? לְהַרִים ? להַקִים ?
קִים... קִים... קִים... קִים... קִים... קִים...
מתי את בית-המקדש מחדש שוב נקים ?
קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...
|
|
כתובת IP: |
216.171.157.115 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
16 |
|
|
מֶמְשָלָה מוּבֶסֶת. מֶמְשָלָה בִּלְתִּי-מְאוּפֶּסֶת. מֶמְשָלָה גוֹסֶסֶת. כְּנֶסֶת רוֹפֶסֶת. מְדִינָה מְפַרְכֶּסֶת.
מְאִי-נְטִילַת, אִי-לְקִיחַת, אִי-נְשִיאָה בְּאַחֲרָיוּת אִישִית-מְדִינִית-פּוֹלִיטִית, נִיזוֹנָה-מֶמְשָלָה, מִתְפַּרְנֶסֶת.
מֶמְשָלָה בָּזָה, מְבוּזָה, מִתְבָּזָה, מְאוּסָה, מְקוֹמֶמֶת, מִתְנַווֶנֶת, נִרְגֶנֶת, מְשוּעַמֶמֶת, חוֹמֶסֶת, מְקָרְקֶסֶת, מְקוּרְקֶסֶת, מִתְחַפֶשֶת, מוֹאֶסֶת, מְבוֹאֶסֶת.
אַתָּה מַרְגִיש אֶת נְשִימוֹתֶיהָ הקְצוּבוֹת, האַחֲרוֹנוֹת,
שֶל מֶמְשָלָה יְהִירָה, יוֹמְרָנִית, הַרְסָנִית, רַשְלָנִית, חוֹבְבָנִית, שְלוּמִיאֵלִית, רוֹמֶסֶת, גוֹרֶסֶת, הורסת. דוֹרֶסֶת.
חָש וְרוֹאֶה אֵיך וְכֵּיצַד, אֶל מוּל, לְנוֹכַח, לְנֶגֶד עֵינֶיך, מֶמְשָלָה-מַכְשֵלָה זוֹ אַט-אַט גוֹסֶסֶת.
בְּמֵי-מַדְמֵנַת מֶחדְלֵיה שוֹקַעַת יֵישוּתָה, נְמַסָּה-מִתְמוֹסֶסֶת-מִתְבּוֹסֶסֶת-קוֹרֶסֶת.
כָּל הַעַם, לא רַק אַתָּה, עֵדִים לַמִתְרַחֵש, צוֹפִים בַּמִתְחוֹלֵל,
מִתְבּוֹנְנִים בַּתַהֲלִיך - לא מִתוֹך תְחוּשָה שֶל חֵן, רַחֲמִים וחֶסֶד.
חֵרֶף רְצוֹנָם נוֹכְחִים בְּכָּך אֲפִילוּ "נְצִיגֵינוּ", "נִבְחרֵינוּ" בַּכְּנֶסֶת.
בִּיְהִירוּתָה-רְהֲבתָנוּתָה-גַאֲוְותָנוּתָה-רַאֲוְותָנוּתָה מֶמְשָלְתֵּנוּ אינה מִתְרַפֶּסֶת.
אַך יוֹדַעַת-מוּדַעַת מֶמְשָלָה כִּי חָלַף זְמַנָה. תָּם קוֹרְבָּנָה.
מֶמְשָלָה עֵצָה מְטַכֵּסֶת. מֶמְשָלָה עַל עֵצִים מְטַפֶּסֶת. מֶמְשָלָה אֶת צִיפּוֹרְנֶיהָ כּוֹסֶסֶת.
מי יְתַאֵר עַתָּה את רוּח הַתְקוּפָה ? מִי יִכְתוֹב אֶת תוֹלְדוֹת הַכִּשָלוֹן ? הֵיקֵף הַחִידָלוֹן ? האֲבַדּוֹן ?
עוֹמֶק הַקֶרַע ? חוּמְרַת הַשֶסַע ? גוֹדֶל הַשֶבֶר ? מֵימַדֵי האֶסוֹן ? עוֹצְמַת היָגוֹן ?
מִי יְתַּעֵד עַתָּה אֶת דִבְרֵי הימִים ?
אַף אִם יֵש מְלָאי לְמַכְבִּיר שֶל דְיוֹ בַּקֶסֶת ?
כל מילה נכונה, אין לי מה להוסיף, רק להתפלל שנמשיך להתקיים. ל"ת אמיר ברד, צפון, 14/05/07 11:16
כל מילה מדוייקת. ל"ת אני, 19/05/07 12:34
שיר מגניב. ל"ת לאה, 19/05/07 23:15
עצוב. יותר ממה שזה מרגיז זה עצוב. ל"ת מיכל כהן, 21/05/07 22:44
כואב אבל מקסים ל"ת עוד אחת, 22/05/07 10:42
|
|
כתובת IP: |
216.171.157.115 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורי |
|
|
17 |
|
|
הפּור נָפַל
בקיבוצים, בכפרים, במושבים, בערים, ברחובות, בכיכרות, בחוצות
שחות עתה בריות, שחות זו לזו, שחות-אומרות כי אכן הפור נפל, נפול נפל
הקיץ הקץ, בא סוף-סוף גם סוף ל"מנהיגותו" של אדם כה לא-אחראי, נבל,
"מנהיג" קל-דעת, מתחמק ומשתמט, חלקלק-חמקמק, בורח-סידרתי מאחריות, שפל
איש אשר על עצמו שבחים רבים הרעיף, בלי תעריף, בתהילה (ללא תפילה) היה מלא,
אדם כַּלֶה, כּוֹלֵא, הוזה, הזוי, בזוי ומתבזה, בַּלֶה ומתבלה
אשר חיים של אחרים בקלילות, קלי-קלות, דרס, גרס, הרס, כִּלָה ומְכַלֶה,
אדם נִקְלֶה, נִבְזֶה אשר את הישרדותו מעריצותו שואב, מרודנותו דוֹלֶה
על אש קטנה את יריביו צוֹלֶה
אין ביטחון כלל לפיכך, כי אם ימשיך בכך, יגרום לאזרחיו
לא רק לשאט נפש כה עמוק, לבחילה, לגועל, ליסורים ולמפח
אלא נישמתו אף עלולה על גחלים לוחשות בגיהנום, רחמנא ליצלן, להִיצָלֶה
ולא יהא גם מי שאז יאמר, אחרי ככלות הכל, ברחמים ובחמלה גדולה, אִלְמָלֵא ואִילוּלֵא
אדם עריץ, פריץ, אשר מעטפות מלאות דולרים, שטרות ירקרקים, מרשרשים,
(משל שופטינו, לא רק אזרחים במדינתנו, היו והנם לחלוטין עיוורים, חרשים, טיפשים...)
בכל חלקה טובה במדינה ניתן, אפשר היה, כמסתבר, לחלק ולהפיץ
שטרות בתוך מעטפות אשר שימשו-היוו עידוד, מקור-חיים, פעילות, תמריץ
אדם אשר את המנון אישיותו לכל כיוון ועבר בלי-כל-רחם השפריץ,
את ממשיכי דרכו תמצא היום בשפע ב'קדימה'
(אם לא טסו בינתיים לחו"ל ומתגוררים על חשבונו של האזרח והבארון בריץ')
על מנת להתבונן בהם, בממשיכי מורשתו, מסורתו ותרבותו
אין צורך להציץ דרך חרך צר, אף לא דרך חריץ
אותם לבלי-סוף, בהמוניהם, בשרשרת ארוכה, נמשכת, מפותלת-מתפתלת,
"מנהיגם" בהצלחה מלאה משריץ
את עמו אשר תחת התבזות, התנוונות, התרוקנות, התפוררות שלטונו ומשטרו מכל תוכן, התפרקות מערכים, מוסר, אמת וצדק, מכל קורטוב זהות, מכל שמץ של מהות
בהשראת והשפעת "מנהיגותו" אותה ניתן רק לתאר כפורקן עול מוחלט והשתוללות
הריץ, המריץ, ממשיך בעקביות עדיין עול-אולמרט בשעטתו ובדהרתו להתיש ולהריץ
עמו התם, המיוגע, המיוזע, עם שאנן, שתקן ומנומנם, עם אדיש, מחריש, בלתי רגיש
עם אשר אינו מוכן להתעורר, את גורלו לקחת בידיו,
טרם שעל ראשו קשות ונמרצות יכוהו 'טְרַח!' במרץ בפטיש
עם אשר בתוקף מסרב וממאן עם האמת והמציאות להתעמת,
לעשות בבאלאגן קצת ומעט סדר, לנסות להתחיל מן היסוד לברר, לא רק לדבר ולשנורר
עם אטום, שבע-נחת וטימטום, מדושן ומקומם, אחרי מיקסם שווא הולך שולל, אומר אמן
עם אותו "מנהיג" השְפִּיל בְּשְפּיל, דיכא, אמלל, עולל, חולל, התהולל והתעולל
גרם לאבל רב, כאב נורא, יגון עצום, מי יאמוד עתה עומקו של סבל ?
|
|
כתובת IP: |
216.171.157.115 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
|
|
|
הפּוּר נָפַל - נָפוֹל נָפַל הפּוּר !
ספק רב אם לשרשרת שגיאותיו, כישלונותיו ומחדליו אשר למראיהן ולנוכחותן נותר פינו פעור
ליקויי "מנהיג" אשר לשררה, כוח, הון, שלטון, חתר והתמכר, תאב, לחלוטין מכור
תהא מחילה, סליחה, אפילו לא ביום כיפור
המדינה עתה, בלית ברירה, נכנסת לסיחרור
כאשר ברקע מלוא הטנא רפש, גועל נפש, שאט נורא, תחושת בחילה, הרבה, יותר מדי כיעור
לכל אזרח, לכל נתין, לכל תושב, לכל בר-בי-רב, מזה זמן רב, כבר די ברור
כי אין צורך בהמשך כותש, כובש, בואש, מתיש, מביש ומייבש שבתיאור
רק מבחינתו של ה"מנהיג" עדיין לא הגיעה לסופה דרך
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ? עד מתי ייאלצונו כך, בהשפלה, לכרוע ברך ?
אבל, אולם, גם אם ינסה "מנהיג" לגמד כישלונותיו, למזערן מיזעור
לנסות בבית-משפט להגיב על אשמותיו בעירעור (לא רק של מדינתנו),
בעוד עירעור ....ועוד עירעור ....ועוד עירעור
במוקדם או במאוחר ייאזל אף שעון-החול שלו, אחרי שאת חיינו הצליח עד כדי כך למַרֵר מֵרוּר
ייגמר ויסתיים בסוף-לא-טוב, בכי-רע ועצוב סיפור
לא יועילו קריאות "הצילו!" לא יועילו אף הירהורי אילו
לא יעזרו יותר יחצ"נים, פירסומאים, שדרנים, אולפן, תדמית, שיפור, איפור
כי מן האישיות אשר פעם שימשה דוגמא, מופת, לא נותר פשוט, אפילו לא פירור
כך ייעשה לאיש, ישיחו הבריות, לאיש אשר אצלו נפול נפל הפור.
אשרי הגפרור
אשרי אותו נור אשר בזו הפעם לא הסתפק רק בדיבור
אשרי מי אשר חלק לו ושם קץ וסוף לסיוט מתמשך ומתארך,
חלום רע אשר בעבורנו שמש לקח מאלף (?), נסיון-רע ומר, שיעור
אף אם שיעור כמו זה נגזר מן החיים ומן המציאות ואת החומר בו
אי-אפשר לקרוא באמצעות תקציר, בתמציתיות, או בקיצור
שיעור אשר היה בגדר תיאור נאמן של המצב למי שבאדום עבר בבירור
התעלם, לא חפץ, לא רצה לציית כלל לתמרור
ומלך, בלי עוררין, על פני תקופה שבה דומה כי
כל דף ודף של ההיסטוריה אשר נכתבה נותר חרור
עת אשר בתולדותינו תירשם ותיכתב לדיראון גמור
כפרק זמן לא מבורך, ניסיון חיים ארור.
|
|
כתובת IP: |
216.171.157.115 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר |
|
|
18 |
|
|
אֵיך.... אֵיך.... אֵיך.... כך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ?
כלל לא לפתע מֵת הקַבִּינֵט. זה היה צפוי. זה היה ראוי. זה היה חזוי. זה היה רצוי. הקַבִּינֵט מֵת.
יש אף האומרים כי הקַבִּינֵט לא רק מֵת בלבד - אלא החליט להתאבד. שֵד נכנס בו. נכנס בו שֵד.
חש כי לנוכח מציאות החיים הסוערים-המיוסרים-המכוערים החל להתגמד.
לכן החליט הקַבִּינֵט להתאבד. לעשות כן אף בלי נוכחותו של עד.
לא ככה סתם מת הקַבִּינֵט. מת הקבינט בחטא. חטא גדול. חטא יום אתמול. לכן מת הקַבִּינֵט.
קַבִּינֵט אשר לא עשה כְּלוּם. לא טרח בִּמְאוּם. שקע רק בנימנוּם. משוּם-דבר נראה הָלוּם. הָמוּם.
אט-אט חל בו גם כירסום. נשמע יותר עָמוּם, בָּלוּם, עָלוּם. מלא בשפע של גימגום.
הפך עָרוּם, צָרוּם, פָּרום. יש האומרים אף כי הוגש נגדו כבר כתב-אישום.
כאשר נסתבר לכל, כי הקַבִּינֵט כלל לא לפתע הפך להיות לגמרי בעל-מום, נפל הקַבִּינֵט בבת-אחת, קָרַס בְּבּוּם.
קַבִּינֵט אשר זילזל, חגג, להג, לגלג, קטרג, את עצמו בלבד עִנֵג, יום-יום התמוגג. את ההיסטוריה לא דגדג.
לא חש כלל כי העם מאוס מאס בו (אחרי ככלות הכל, הן לכל דבר יש עת). העם מזמן נתן לו גט.
קַבִּינֵט כסיל ואוויל אשר לשום מקום לא חפץ, לא רצה, לא הצליח להוביל. לא הנהיג. לא היה שולט.
ביהירות, טיפשות, עִיקשות, נוּקשוּת, חֵרשות, אדישות, תְלישות, התכתשות,
עיוורון, זילזול ויוהרה היה הקַבִּינֵט בולט.
כאשר להחליט היה צריך, שִקְשֵק כולו, קבל פיק ברכיים, רעדו לו הידיים. הרופאים ציוו לו דֶקִינֵט.
כך, באופן זה, בדרך זו, מת. התאבד הקַבִּינֵט.
זו אכן האמת. כל האמת. רק האמת.
הקַבִּינֵט מת. אפילו לא במשחק טניס מת הקַבִּינֵט. לא היה כאן כל עניין של נט.
את שומעת נִינֵט ? איננו חי יותר הקַבִּינֵט. שבק חיים לכל חי. מת הקַבִּינֵט. ברוך דיין אמת.
שח היום לי ילד ברחוב ריינס שאף לא אחד מחברי הקַבִּינֵט
לא יכול היה ומסוגל כמותו לרכב על קוֹרְקִינֵט.
אלה חיים אלה ? הפטיר הילד. טוב אם כן, טוב לכן, מה טוב, שמת הקַבִּינֵט.
מלמעלה, מארמון השן, צפצף הקַבִּינֵט עלינו. על כולנו.
בנו האזרחים, אזרחי המדינה, ללא שעור וגבול זילזל. היתל, טילטל, מילמל והתפתל.
לא יכול היה הקַבִּינֵט עם האמת ועם המציאות להתעמת.
ביוהרתו ובהתנשאותו נסה אותנו להרשים. מטרות אשר לא היו לו כלל, העמיד פנים, השים עצמו מגשים.
אבל בתיפקודו אותנו רק קלקל. את אמוננו בו כליל דִלֵל. את שורותינו אך דילדל.
זכר בנים חִלֵל. את עצמו בלבד הִלֵל. אך לחיי יום-יום לא יכול היה להסתגל. לא הייתי זאת אף לאוייבינו מאחל.
מי היה מאמין שכך יקרה לנו ? מי פִּלֵל ? מי מִלֵל ?
אבל לפחות, חֵרֵף ולַמְרוֹת, עם ישראל חַי. חי וקיים. עֲדֵי עולם. השֶבַח לאֵל ! יְחִי עם ישראל !
אך בל נשכח, חרף שאט-הנפש, דַאֲבוֹן-הלב, הגועל, החֶרְפָּה, הבּוּשָה, הכְּלִימָה, הבְּחִילָה והמַפַּח,
בְגִין קַבִּינֵט כה לא מוּצְלָח, כה לא יוּצְלָח, כה מְפוּלָח, כה מְפוּצְלָח, כה בִּלְתִי-יְסוּלָח
כִּי יש עדיין מי אשר שוֹאֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל... ?
יען בינתיים, עד אשר יבוא משיח, יימשך אצלנו וודאי בלהט רב-השיח,
ואין ספק כי עד אז נאלץ כולנו לִשְהוֹת בצֵל (לך אל נמלה עצֵל...) כך זה מִצְטַלְצֵל... כך זה לפחות מֵרִיחַ !
למצוא מום, פִּנָה, תחת סככה, למרגלות עץ או תחת שִיחַ.
עד אשר יבוא משיח נִשָמַע כעַם אשר על גורלו בוֹכֶה כמִתְנַצֵל,
עַם מכה על חטא על חזונו אשר אָבַד ואין לו דרך חילופית מלבד זו ש
|
|
כתובת IP: |
216.171.157.115 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
עידן יוסף
הצבים הרכים חוזרים לנחלי החוף: 9 קיני ביצים של צבים רכים אותרו בסקר שנערך בנחל ירקון הסקר נערך כחלק מפרויקט השבה ושיקום אוכלוסיית הצבים הרכים בנחל הקינון מעיד כי בנחל מתקיימת אוכלוסיה בוגרת ויציבה
|
|
|
|
|
|
יפעת גדות
לאחר קריירה מפוארת ככוכב בלט, חמישה סרטי קולנוע, ספרי ילדים וכמובן תפקיד מרכזי בסרט "סקס והעיר הגדולה" האמן מיכאל ברישניקוב מציג תערוכת צילומים
|
|
|
|
|
|
יפעת גדות
החוקרים גילו כי נשים עם קשרים חברתיים רבים היו בסיכון נמוך לפתח דימנציה במהלך תקופת המחקר לקשרים חברתיים רבים יש השפעה מגנה על התפקוד הקוגנטיבי
|
|
|
|
|
|
יפעת גדות
יגוסלביה סיפקה בעשור האחרון את הזוועות הקשות ביותר שחוותה יבשת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה
|
|
|
|
|
|
יפעת גדות
נסו לבחור זמן מתאים לביקור אצל רופא השיניים
|
|
|