שופטת בית משפט השלום בכפר-סבא, נאוה בכור, גזרה (יום ד', 25.6.08) חצי שנה מאסר על תנאי, ו-1,000 שקל קנס על משה פרץ, סוחר באריאל שתלה בחנותו שלטים מעליבים נגד פקח של העירייה. פרץ גם חויב לשלם לפקח, אליק יורש, פיצוי בסך 3,000 שקל.
פרץ הועמד לדין על עבירה של העלבת עובד ציבור. מנכ"ל העירייה התלוננה נגדו במשטרה באוגוסט 2005 לאחר שהפקח יורש נפגע עד עמקי נשמתו מהשלטים שכללו את תמונתו, ושמו ללעג את גודלו ומשקלו. במשפט התברר שבין פרץ לבין העירייה היה סכסוך ממושך, בין היתר בגלל רעש שהוא משמיע ברמקולים מהחנות ותלונות רבות של תושבים על כך, ובגלל סחורה ושלטים שהוא מציב על המדרכה.
בעדותו במשפט סיפר הפקח כי דרש פעמים רבות מפרץ לסלק סחורה ושלטים שהציב מחוץ לחנותו, והטיל עליו קנסות רבים. מאוגוסט 2005 עד יוני 2006 נקנס פרץ 23 פעמים על "פרסום לא חוקי". הסניגורית של פרץ, עו"ד קרין בן עמי, טענה כי מדובר ברדיפה מכוונת הן של העיריה והן של המשטרה. פרץ סיפר בעדותו שסוחרי הסביבה התארגנו נגדו לאחר שהעיד לטובת עובדת של אחד מהם. עוד טען כי יתכן שמוסיקת הטרנס מפריעה לשכנים, אך הוא מתפרנס ממכירתה.
לא במסגרת חופש הביטוי בהכרעת הדין, קבעה השופטת בכור כי פרץ הוא "אדם מתריס, הפועל בניתוק גמור מסביבתו - תוך שרק רצונותיו נחשבים בעיניו. כל מי שאינו מסכים לדעתו, או מתנגד לרצונותיו - חשוד בעיניו כרודפו, ואין בו שמץ של נכונות לציות לגורמי אכיפת החוק, או גמישות כלפי סובביו".
השופטת כתבה כי לא הוכח לה שפרץ הופלה לרעה לעומת אחרים. היא גם דחתה את טענתו כי על עובד ציבור להיות בעל כוח ומוכנות להתמודד עם ביקורת, והוסיפה כי "בגישה צינית זו יש גם לראות כוונה ברורה לפגוע ולהעליב את הפקח". כמו כן דחתה את טענתו של פרץ כי עשה את מעשיו במסגרת חופש הביטוי וזכות המחאה העומדים לרשותו של אזרח במדינה דמוקרטית.
