שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, דחתה ערר שהגיש ניסים חיים, אחד מנאשמי פרשת הפדופילים שנחשפה בערוץ 10, על החמרת תנאי מעצר הבית שבהם הוא נתון.
נגד ניסים חיים הוגש בינואר 2008 כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של ניסיון למעשה מגונה בפומבי ועבירה של ניסיון להטרדה מינית. בכתב האישום נטען כי בראשית דצמבר 2007 קיים הנאשם באמצעות האינטרנט שיחות בעלות תכנים מיניים עם מי שסבר כי היא קטינה בת 13, אך בפועל הייתה תחקירנית ערוץ 10. באחת השיחות התפשט מול מצלמת האינטרנט, ואונן.
תחילה הטיל עליו בית משפט השלום מעצר בית מלא עד תום ההליכים נגדו. בהמשך, עקב בקשה שהגיש ניסים חיים לעיון חוזר בתנאי שחרורו, ועל בסיס תסקירים מטעם שירות המבחן שהוגשו בעניינו, הוקלו תנאי שחרורו והותר לו לצאת לעבודה תחת פיקוח.
ב-29.4.08, נעתר בית משפט השלום לבקשה נוספת שלו לעיון חוזר, והורה על ביטול מרבית התנאים המגבילים שהוטלו עליו. נקבע, כי ניסים חיים ישהה במעצר בית לילי בלבד וכי מעבר לכך יוכל לנוע לכל מקום בלא פיקוח.
הפרקליטות הגישה על כך ערר לבית המשפט המחוזי. וב-6.6.08 התקבל הערר. בית המשפט ציין כי מתסקירי שירות המבחן עולה כי נשקפת מניסים חיים סכנה ברמה מסוימת, אם כי לא גבוהה, וכי כדי שיהיה אפשר להפיג ולצמצם מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר, נדרש שהחלופה תכלול פיקוח. ומכיוון שפיקוח בשעות הלילה בלבד אינו הגיוני, יש להטיל עליו פיקוח גם בשעות היום. לפיכך, ביטל בית המשפט המחוזי את החלטת בית משפט השלום להקל בתנאי השחרור. עם זאת, ציין בית המשפט כי אם תסתיים שביתת שירות המבחן, ויונח תסקיר מעצר המצביע על כך שמסוכנותו של העורר נעלמה או פחתה במידה ניכרת, יתכן שיהיה מקום לשנות את תנאי השחרור.
ישוחרר לעבודה - תחת פיקוח על כך הוגש הערר לבית המשפט העליון. בהחלטתה לדחות את הערר כתבה השופטת ארבל, כי היא לא שוכנעה שמתקיימת אחת העילות המצדיקות עיון חוזר בתנאי השחרור, ועל כן לא היה מקום - לעת הזו ובמצב הדברים הנוכחי - שבית משפט השלום ישנה את תנאי השחרור שקבע קודם לכן.
השופטת ציינה כי בתסקיר שירות המבחן מיום 21.1.08 התרשם השירות כי רמת הסיכון שניסים חיים יהיה מעורב בפגיעה מינית בטווח הקרוב, ובתנאים המגבילים שבהם שהה, הינה בינונית עד גבוהה. בעמדתו העדכנית מיום 4.3.08, אשר על בסיסה נקבעו תנאי השחרור הנוכחיים, העריך השירות כי שחרורו לעבודה תחת פיקוח עשוי להיות אלמנט מפחית סיכון, ולכן הומלץ על הקלת התנאים כך שיאושר לו לצאת לעבודה. עם זאת, המליץ שירות המבחן כי יתר התנאים המגבילים שהושתו על העורר יישארו על כנם. השופטת ארבל קבעה כי בנסיבות העניין, אין מקום למסקנה כי חלף זמן ניכר מאז נקבעו באחרונה תנאי השחרור של העורר, ולא ניתן גם לומר כי חל שינוי נסיבות משמעותי כלשהו או שהתגלו עובדות חדשות.
השופטת הוסיפה כי כבית המשפט המחוזי גם היא סבורה כי "על פניו ישנו קושי בהימצאות העורר תחת פיקוח במשך שעות הלילה בלבד".