לפני שיצאנו, הג'מוס והמושך בקולמוס, ל'מויה' בפתח תקוה, נזכרתי בסצינה המפורסמת מתוך הסרט 'מת לחיות 3' בה ברוס וויליס עומד במרכז הארלם כשעל גופו רק שלט ענק 'אני שונא שחורים' (כמובן שהמילה שחורים היא ניסוח מעודן למה שהיה כתוב בשלט הזה). מאין שאבתי את האנלוגיה הביזארית הזאת? אחרי שהסתכלתי בתפריט והבנתי שמדובר במקום שאי-הקפדה על כשרות היא אנדרסטייטמנט בשבילו, עשיתי אחד ועוד אחד: מקום שאינו שומר כשרות בפתח תקוה? משהו חשוד פה.
אלא שגם בפתח תקוה, שהפכה לעיר די רדיקלית מבחינה דתית במרוצת השנים, יש אוכלוסיה חילונית לא מועטה ששמחה לגיוון קולינרי כדוגמת אוכל אסיאתי ולטיני. מספר מקומות, בהם מסעדת 'אויאמה' שבמתחם יכין (דרך יצחק רבין, מאתיים מטר מרחוב ז'בוטינסקי), הבינו את זה וסיפקו תשובה לאותה אוכלוסיה. לאור ההצלחה, נולד לפני שבועות ספורים אח קטן ל'אוימה' - 'מויה' שמו. טאפאס בר המשלב בין מטעמי המטבח האיטלקי לספרדי ולא שוכח לזרוק פנימה גם פירות ים, כדי שיהיה הכל מהכל.
אז מה היה לנו ב'מויה'? אוכל טוב שבא במחירים סבירים, קומבינציה שקשה למצוא בימינו. מכיוון שהמקום חדש, עדיין תוכלו לגלות בו תפריט הרצה (בקרוב מאוד יושק תפריט עשיר ומגוון יותר) ולמרות זאת, לא יכולנו להתלונן. עשרות סוגים של טאפאסים במחירים שנעים בין 8 ל-17 שקל. כמו תמיד, כשיש מבחר, יש טובים יותר ויש טובים פחות. אנחנו לקחנו כעשרה טאפאסים, ותרשו לי להמליץ לכם המוצלחים שבהם: שרימפס קדאיף - זוג שרימפס מצופים באטריות קדאיף; מיני בורגרס מוצלחים - שלוש טעימות המבורגר עם בצל, פטריות וגבינה; נתחוני סינטה; פיסות נקניקיית חזיר וקרוקט תפוחי אדמה. כל אלה נעים בין 12 ל-16 שקל וכל הסבר יהיה מיותר - פשוט כדאי לנסות. טאפאס במהותו אינו מנה גדולה, אבל שישה כאלה לשני אנשים יעלו בסביבות 90 שקל, קצת יותר משתי מנות פתיחה במסעדה רגילה, במחיר ובכמות.
עם בקבוק יין קיאנטי קסטלני משובח, קברנה סוביניון מייד אין איטלי (79 שקל), פצחנו במלאכת העיקריות. שקלנו ללכת על הפיצות שנראו משובחות, אבל ידענו שהקרב הזה אבוד, אחרי כל מה שדחסנו בפתיחה. אני הזמנתי לזניה בשרית שהייתה מצוינת (49 שקל), בעוד הג'מוס בולס לו את מנת ה'פולו סו פלנצ'ה' (53 שקל) - פרוסות פרגית ופלפלים קלויים ברוטב פסטו, שהגיעו בתוספת פירה. מנה טובה ועשויה היטב. הגענו לקינוחים. תודה לאל (בעצם אולי לא) שהם לא פרווה. אני הזמנתי טירמיסו (31 שקל) שהיה מאוד טעים, רק שחבל שהוא מוגש בכוס (סטייה אישית שלי - לא אוהב קינוחים שמוגשים בכוס). הג'מוס ירד על קרם ברולה (31 שקל), מנה די שגרתית אבל טובה ומתוקה מאוד, וכך השלמנו להנאתנו חתיכת ארוחה.
אני חושב שזה היה ציון דרך היסטורי. אני, דוד רוזנטל, אכלתי ארוחה לא כשרה באם המושבות. תשאלו אותי אם כדאי להגיע מתל אביב, רמת גן, רעננה והסביבה? אני רק יכול להגיד דבר כזה: במשך היום אין שום סיכוי שאמליץ לכם לצלוח את ז'בוטינסקי או את כביש 5, אבל בשעות הערב, אחרי יום עבודה מפרך, זהו זמן מצוין להתענג על ארוחה טובה, על כוס יין או סתם על כמה טאפאסים שיעשו טוב לנפש ולנשמה. 'מויה' בהחלט עומדת במשימה.
