שרית ואמיר יחיאלי תבעו את קלאב הוטל אינטרנשיונל בע"מ (נתבע 1) ואת חברת הביטוח הראל בע"מ (נתבעת 2) בבית משפט השלום בראשון לציון בסכום של 10,738 שקל לאחר שנפשו במלון קלאב הוטל וחדרם נפרץ ביום הראשון לחופשה. מכתב התביעה עלה שבחודש אוגוסט 2006, בשעה 00:15 נפרץ החדר, בעודם ישנים, ונגנב מתוכו תיקה של התובעת שהכיל 800 שקל, תעודת זהות ומפתחות הבית והרכב. התובעים הראו לקב"ט המלון את סימני הפריצה והשפשוף במשקוף הדלת שנעשו ככל הנראה במברג והגישו תלונה למשטרה. התובעים טענו שהפריצה העיבה על חופשתם ונאלצו להלוות כספים מבני משפחה. "הנתבעת היא שומר שכר בהתאם לסעיף 12 (ב) לחוק השומרים ונהגה ברשלנות כשלא שמרה על שלומנו וביטחוננו".
בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים שחדרם של התובעים נפרץ וטענו שלא נמצאו סימני פריצה. "דלת הכניסה והמרפסת היו תקינות ללא סימני פריצה ודוח המנעול האלקטרוני לא הראה כניסה בלתי מורשת. השפשוף הקל על הדלת, לא יכול להיגרם תוך ניסיון פריצה".
הנתבעים האשימו את התובעים ברשלנות כשהשאירו את דלת הכניסה או המרפסת פתוחה במהלך הלילה. לדבריהם, התובעים היו אמורים להניח את חפצי הערך בכספת המלון או החדר ומשלא עשו זאת אין להטיל עליהם אחריות מכוח סעיף 12 (ג) לחוק השומרים. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.
בפסק דין שניתן אתמול, בהיעדר הצדדים, חייבה השופטת יעל בלכר, את הנתבעים לשלם לתובעים 6,738 שקל בתוספת 3,500 שקל שכר טירחת עו"ד. השופטת קבעה שמפתחות הבית והרכב שנגנבו, אינם חפצי ערך כמשמעם בסעיף 12 (ג) לחוק השומרים ולא היו מחויבים אחסון בכספת בחדר או במלון.
"אין זה סביר לדרוש שצרור מפתחות, יישמר בכספת במיוחד כשהאורח משתמש ברכבו במהלך החופשה. יש להדגיש שהתיק על החפצים לא הושאר לבד בחדר. מדובר בגניבה בעוד התובעים ישנים בחדרם וחפציהם עמם". לאור זאת נפסק שהחריג בסעיף 12 (ג) לחוק השומרים אינו חל. השופטת הוסיפה שטענת הנתבעים כאילו התובעים השאירו דלת פתוחה, היא בגדר השערה שלא הוכחה ואין לה תימוכין.
"הנתבעות לא עמדו בנטל להוכיח שנתבעת 1 לא התרשלה. היא לא הוכיחה כי נקטה אמצעי זהירות סבירים להגנת אורחי המלון וחפציהם. לא הובאו ראיות מטעמה לעניין סידורי האבטחה והשמירה במלון".