בכינוס שערכה (יום ג', 1.7.08) שדולת הבריאות של הכנסת בנושא נגישותן לשירותי בריאות של הנשים הבדואיות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, נחשף דוח בשם "אנא הון- ג'נדר ובריאות בכפרים הבלתי מוכרים בנגב", שחובר על-ידי נורה גוטליב מעמותת "רופאים לזכויות אדם", ובסיוען של קבוצת נשים מהכפרים.
מהדוח עולה כי לבד מבעיות תשתית חמורות בכל הקשור לאספקת חשמל ומים, וקיומן בכפרים של 11 מרפאות בלבד, הסקטור הנשי בכפרים סובל מבעיות ייחודיות הנוגעות לו בלבד.
11 המרפאות שהוקמו בכפרים הבלתי מוכרים, כוללות רפואת משפחה בלבד, ללא רפואה מומחית. מהדוח עולה כי ארבע מכל חמש נשים מוותרות על טיפול רפואי בשל בעיות תחבורה, מה שמוביל גם לוויתור על בדיקות בזמן ההריון, כמו סריקות טרום לידה הדורשות נסיעה למרפאות מקצועיות הממוקמות במרחק רב מהכפרים.
מכשול נוסף העומד בין הנשים לבין מימוש זכותן לבריאות הוא מכשול השפה, במרפאות הקיימות בכפרים רוב הצוות הרפואי דובר עברית בלבד. מהסקר עולה כי 35% מהנשים מגדירות עצמן כלא יודעות קרוא וכתוב בכל שפה, 62% כחסרות אוריינות עברית ו-48% אינן מבינות או דוברות עברית. במישור הטכני, מכשול השפה מסכן את היעילות של מתן שירות רפואי ושימוש בו; במישור הבין-אישי, הוא הופך את הייעוץ הרפואי לחוויה שלילית למטופלת, נגועה בתחושות של תסכול, נחיתות ובושה.
נג'אח אבו-נאדי, חברה בקבוצת נשים מובילות זכויות בריאות בקהילה בכפרים הלא מוכרים, סיפרה בכינוס כי בעת שהיא מגיעה לטיפול רפואי והרופא דובר עברית, היא נאלצת לחפש אחר מישהו מהעוברים ושבים סמוך למרפאה שיתרגם את דברי הרופא.
יו"ר מר"צ, ח"כ חיים אורון, אמר בדיון כי "בנוסף לפערים הרחבים הקיימים בנגב בין האוכלוסיה היהודית לבדואית, המכשולים העומדים בפני נשים בדואיות בנגישותן לשירותי בריאות הם רבים וראוי כי הכנסת תידרש לכך. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מספק את התשתית לחובה של המדינה לבריאות הציבור הבדואי". חבר הכנסת חנא סוויד, חבר שדולת הבריאות, הוסיף כי "מדובר ברמיסה של זכויות האדם הבסיסיות של הנשים, בניגוד למה שמחייב החוק הישראלי".
"נציגי קופת חולים "כללית" שזכתה במכרז להפעלת 11 המרפאות הקיימות בכפרים לא נכחו בכינוס, וזאת למרות שהוזמנו מבעוד מועד", אמר ואסים עבאס, רכז פרויקט הכפרים הבלתי מוכרים ברל"א, "אי הגעתם לכנס עולה בקנה אחד עם היחס הכללי שמקבלים הבדואים בישראל - התעלמות. המצב הנוכחי הוא מצב קשה, שמחייב גיבוש מדיניות ברמה הלאומית לטיפול בסוגיית הבריאות בכפרים הבלתי מוכרים, מדיניות המבוססת על רגישות חברתית ותרבותית, ומותאמת לתנאים הפיזיים בכפרים הבלתי מוכרים".
