אהוד וייס תבע את חברת UPSE (שינוע בינלאומי) בע"מ בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 995 שקל בעקבות איחור בהגעת מוצר. מכתב התביעה עלה שהתובע קנה את המוצר מחברת "קום פור יו" וביקש שיישלח לביתו באמצעות שליח. תמורת המשלוח, שאמור היה להגיע למחרת בין 09:00 ל-17:00, שילם התובע סך של 45 שקלים. אלא שהמוצר הגיע באיחור ובשעה 20:00 עם מונית, ולאחר שהתובע צלצל שוב ושוב לנתבעת ותהה לפשר האיחור. לטענתו, הדבר גרם לו לעוגמת נפש ולנזקים ממוניים בגין שיחות טלפון. "סיכמתי עם נציגת הנתבעת שדמי המשלוח יוחזרו עקב האיחור ובסופו של דבר הנתבעת התכחשה להבטחה זו".
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שההתקשרות לביצוע משלוחים, נעשתה עם חברת "קום פור יו", ואין לה יריבות עם התובע. לטענתה, משלוחים לבתי לקוחות נעשים גם בשעות הערב ועל-פי רישומיה המוצר הגיע לביתו של התובע בשעה 19:30. "על-פי הוראות שטר המטען, השולח לא יהיה זכאי להחזר סכום ההובלה, כולו או חלקו אם היה איחור במסירה". הנתבעת הוסיפה שלתובע לא נגרם נזק והיא ביקשה לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.
בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יעל ייטב, את התביעה וחייבה את התובע לשלם לנתבעת 350 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי שהתביעה לא הוכחה. אומנם התובע טען טענות כלליות לגבי חיובי הנתבעת כלפיו ולגבי נזקים ממוניים שנגרמו לו כביכול, ואולם הוא לא הוכיח שניתנה לו התחייבות לפיה המשלוח יגיע בשעה מסוימת וכי נגרם איחור כלשהו בהגעתו. כמו-כן התובע לא הוכיח שנגרמו לו נזקים כלשהם, אף לא שסוכם עמו על ביטול דמי המשלוח ושסיכום זה הופר". לדברי השופטת, בנסיבות העניין נראה שזמן הגעת המשלוח סביר, "ולא מצאתי שקיימת לתובע עילת פיצוי כלשהי כלפי הנתבעת".
