בשיבה טובה מת "קלייד". בן 13 היה במותו, גיל סוף החיים של הקונגורו האוסטרלי. הקנגורו האפור היה מחלוצי הקנגורו שהגיעו לפני תריסר שנים מאוסטרליה לישראל, וגודל בגן גורו שבקיבוץ ניר דוד (עמק המעיינות) עם עוד שבעה קונגורו שהובאו עימו. כיום נשארו בגן גורו רק שניים מבין השבעה. בנוסף לשניים אלו חיים קונגורים צעירים, דור ההמשך של המתים והזקנים.
לאחר מותו, הועבר הפגר של "קלייד" לאוניברסיטת חיפה. הוא ישמש שם כמוצג בפרויקט "תיבת נוח", והשלד שלו יוצג לעיני המבקרים. בניגוד לפרויקט "תיבת נוח" בחו"ל שמטרתו היא לאסוף ולשמר את הרקמות הרכות והמטען הגנטי (דנ"א) של בעלי חיים בסכנת הכחדה בתקווה ישיה ניתן לשבטם אם ייכחדו, הרי שבפרויקט הישראלי מדובר באיסוף הרקמות המתות. החיות נאספות בזוגות, ובמכון הארכאולוגי על-שם זימן באוניברסיטה פועלת המעבדה לארכיזאולוגיה שתפקידה להרכיב שלדים. מנהל המעבדה, ד"ר גיא בר-עוז, הסביר ל-Nfc כי מטרת הפרויקט היא להציג את השלדים בסופו של דבר בפני הקהל הרחב למטרות חינוך והוראה. לדבריו, קודם להצגת הקנגורו הוא יעבור תהליכי הרכבה ולאחר שעצמותיו יולבנו יורכב השלד מחדש על-מנת שניתן יהיה ללמוד על תפקידו במערכת האבולוציונית.
"לא יכולנו לסרב" "אנחנו אוספים חיות של ארץ ישראל, אך מרגע שהגיעה הבקשה מהגן גורו שניקח את החיה האוסטרלית לא יכולנו לסרב", הסביר ד"ר בר-עוז את הסיבה לחריגה. עד להצגתו יידרש הקנגורו לעבור הליכים מעבדתיים שייארכו שבועות או חודשים קודם שניתן יהיה להציגו לציבור. המכון הארכאולוגי פועל כמעט שנתיים והספיק לאסוף מאות שלדים, בהם עשרה שלדים שהורכבו מחדש.
הפגר של "קלייד" שהועבר למכון היה גדול מימדים. בתקופה שקדמה למותו סבל הקנגורו מתופעות שמאפיינות זקנה - הוא לא היה צלול וקפץ לאט. בגן גורו ליוו אותו עד יומו האחרון. מדובר למעשה בפארק אוסטרלי שבו בעלי חיים וצמחייה מאוסטרליה הרחוקה. בתקופה זו יכולים המבקרים בגן, הפתוח בימות החול בלבד, לראות בו הרבה גורים בכיסי אימהות הקנגורו, וכן ללטף ולהאכיל את הקנגורו מכף ידם.
