כלל חברה לביטוח בע"מ תבעה את דנית לוין, בבית משפט השלום בתל אביב בסכום של 16,975 שקל לאחר ששילמה תגמולי ביטוח במרמה ותוך מצג שווא. מכתב התביעה עלה שהנתבעת ביטחה קלנועית ובחודש יוני 2006, דיווחה לתובעת שנגנבה וקיבלה פיצוי, בהתאם לפוליסה, בסך של 15,287 שקל. בחודש ספטמבר רכשה קלנועית חדשה וגם אותה ביטחה אצל התובעת. בחלוף ארבעה חודשים הודיעה שגם הקלנועית החדשה נגנבה והדבר "הדליק" נורה אדומה. בלש פרטי הגיע לביתה של הנתבעת, וראו זה פלא, בחצר גילה את הקלנועית ה"חדשה" שהייתה זהה לקלנועית הישנה שכביכול נגנבה. בכתב התביעה טענה חברת הביטוח שהנתבעת רימתה אותה ועליה להשיב את תגמולי הביטוח, הוצאות חקירה והפרשי הצמדה וריבית ששולמו בעקבות מצג שווא.
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שקנתה את הקלנועית הגנובה, בתום לב ומבלי שידעה שמדובר בקלנועית הראשונה לאחר שחודשה והלבישו עליה תוספות. לדבריה, לא הגיוני שתיקבע פגישה עם חוקר פרטי בביתה כשהקלנועית הגנובה נמצאת בחצר. "הדבר מעיד שלא הייתה לי ידיעה על הימצאות הקלנועית". הנתבעת הוסיפה שהגנב החזיר את הקלנועית לחצר ללא ידיעתה ומתוך רצון להפלילה. "ביטחתי את הקלנועית בפעם השנייה אצל התובעת והדבר מצביע על תום לבי. לא יעלה על הדעת שאדם יבטח את אותה קלנועית פעמיים אצל אותה חברת ביטוח". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה וביקשה פיצוי בגין השפלה והאשמת שווא.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, קיבל השופט אלי ספיר, את התביעה במלואה וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 16,975 שקל בתוספת שכר טירחת עו"ד ושכר עדים בסך 950 שקל. לדברי השופט, אין לתת אמון בגרסתה של הנתבעת שנשמעה בלתי הגיונית ובלתי מהימנה. "הנתבעת לא הציגה תיעוד לגבי הקלנועית שלטענתה רכשה לאחר שנגנבה 'הקלנועית הראשונה'. היא לא מסרה פרטים אודות המוכר למעט ציון סתמי שמדובר ברכישה שביצעה מערבי מנצרת באינטרנט. הנתבעת לא נתנה תשובה מניחה את הדעת כיצד זה בשתי התלונות מסרה את אותו מספר שילדה של הקלנועית".
השופט הוסיף שהנתבעת לא לקחה בחשבון שהחוקר של חברת הביטוח מיומן וינקוט יוזמה בטרם ייכנס לבית ויעשה סיבוב מביב לבית לבדוק מה נמצא מאחור. "אני קובע כי התובעת הוכיחה במידה הדרושה למשפט אזרחי כי אכן מדובר בקבלת תגמולי ביטוח במרמה ותוך מצג שווא ולכן דין התביעה להתקבל במלואה, הן לגבי התגמולים ששולמו והן עבור הוצאות החקירה".
