לשכת עורכי הדין הודיעה (יום ג', 8.7.08) על הצטרפותה לעמדת נציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסבורג כהן, לסיים את כהונת הדיין הרב אברהם שרמן. זאת על-רקע פסק הדין שהוציא הפוסל את גיורי בתי הדין המיוחדים בראשות הרב חיים דרוקמן.
מדובר בהחלטה של הנציבה להמליץ על סיכום כהונתו של הרב שרמן על-רקע התנהלותו בפסילת הגיורים. הנציבה כתבה כי "הדרך בה הלך הרב שרמן אינה דרך ראויה לניהול משפט והתבטאויותיו חורגות באופן קיצוני מהתנהגות ההולמת דיין", כתבה הנציבה, "מהלכיו של הרב שרמן נוגדים הליך הוגן ותקין, אינם עולים בקנה אחד עם עיקרי הצדק הטבעי, עם כללי האתיקה ועם עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית ומקומם לא יכירם בבתי דין בישראל".
היא הוסיפה כי "הוצאת פסק הדין על אף החלטת הנשיא הרב הראשי שלמה עמאר שלא לעשות כן עד שיברר את הטעון בירור, אינו עולה בקנה אחד עם יחס הכבוד לנשיא בית הדין הגדול, המתבקש מן ההירארכיה המובנית שבמנהל השיפוטי בכל בית משפט ובית דין, המחייבת כיבוד ההנחיות המנהליות שיפוטיות של הנשיא. הרב שרמן לא נהג לפיהן".
יתרה מכך, כתבה הנציבה, "תפיסתו של הרב שרמן את מהות כהונתו את תפקידו ואת חובותיו כדיין, היא תפישה לקויה...הרב שרמן לא הפנים את הבעייתיות שבהתנהגותו ובהתנהלותו, בסוברו כי התנהגותו ודרך ניהול המשפט על ידו היא הראויה והנכונה ולא היא".
כאמור, לשכת עורכי הדין הודיעה כי החליטה להצטרף לעמדת הנציבה ולקרוא לסיים את כהונת הרב שרמן. עיקרי הפרשה הובאו במהלך הדיון בפורום המשפחה של הלשכה. יו"ר הפורום עו"ד אבנר זינגר סיפר כי מסע הפסילה של הגיורים החל בתיק סידור גט שנדון בפני בית הדין הרבני באשדוד. "משהתברר שהאישה גיורת היא נשאלה שאלות לגבי קיום מצוות. בלי קשר למהות הענין שהתברר, התקבל פסק דין על-ידי בית הדין הרבני האזורי באשדוד, אשר קבע ששני בני הזוג אינם יהודים - וזאת למרות שהאב יהודי מלידתו - ושילדיהם לא יהודים, ולפיכך אין להם צורך בגט. התיק הועבר לבית הדין הרבני הגדול ושם מצא את דרכו להרכב של הרב שרמן, למרות שעל-פי נהלי בית הדין לא היה התיק אמור להיות נדון בפני אותו הרכב. לאחר מעשה, נטען שמדובר היה בטעות של הפקיד. משנודע הדבר לנשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב עמאר, בקש הוא שהתיק יועבר אליו והורה להרכב לחדול מלדון בו".
זינגר הוסיף כי למרות הנחיית הרב עמאר "משום מה החליט הרב שרמן לפתוח לתיק זה תיק משנה על דעתו, והמשיך לדון בו בניגוד להנחיית הרב עמאר. לאחר תום הדיון החל הרב שרמן במלאכת כתיבת פסק הדין בו, ובכנס ארצי של דיינים טרח לחלק עותקים של טיוטת פסק הדין לכל הדיינים שנכחו בכנס, וזאת טרם ניתן פסק הדין בתיק. הרב שרמן אף הרצה עליו מספר חודשים טרם פרסומו. כעבור מספר חודשים ניתן פסק הדין, אשר כלל אמירות עובדתיות חמורות ונחרצות נגד הרב דרוקמן בעניין הגיור. זאת, מבלי שהרב דרוקמן היה צד בתיק ומבלי שהוצגו לו הדברים או שניתן לו להגיב, להופיע או לטעון בהקשרם".
הלשכה החליטה כאמור, לתמוך בהמלצה לסיים את כהונת הרב שרמן. בין היתר נימקה זאת בהתנהלותו ה"חריגה והבעייתית" של הרב שרמן, דיין בבית הדין הרבני הגדול שכמוהו כ"שופט בית משפט העליון".
