זהר פרוספר תבע את שלום אילוז בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שהוטעה בעסקה לקניית רכב. מכתב התביעה עלה שבחודש מרס השנה, קנה מהנתבע רכב משנת ייצור 2007, תמורת 120,000 שקל וסמך עליו שמדובר ב"יד ראשונה" והרכב לא עבר תאונה. לאחר שהעביר בעלות גילה שהרכב היה שייך לחברת ליסינג ולמעשה הוא "יד שלישית". התובע ביקש להורות על ביטול העסקה, בשל הטעייה, והשבת כספו ולחילופין פיצוי בגובה סכום התביעה.
בכתב ההגנה טען הנתבע שמסר לתובע את כל פרטי הרכב ולא הטעה אותו. לדבריו, רכש את הרכב מסוכנות אלדן כשהוא חדש ואף אחד לא נהג בו מלבדו. "לא פרסמתי את הרכב למכירה והתובע רדף אחריי וביקש לקנות את הרכב". הנתבע הוסיף שהתובע בדק את הרכב בשני מוסכים השייכים לחבריו והללו אישרו שמדובר ברכב חדש. הנתבע ביקש לדחות את התביעה.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, שהתקיים בשבוע שעבר, הודה התובע שראה את הרכב ברחוב והתעניין אצל הנתבע אם הרכב למכירה. בפסק דין שניתן שלשום, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת שניידר, את התביעה ולפנים משורת הדין לא הטילה הוצאות על התובע. "מהאישור של חברת אלדן מיום 13.3.07 שצורף לכתב ההגנה עלה שהנתבע קיבל לחזקתו את הרכב באותו יום בשעה 14:40 ומדובר ברכב חדש עם אפס ק"מ. המסירה בוצעה במחסן רישוי (בונדד) שבו שהה הרכב עד לשחרורו מפיקוח רשות המיסים. בנסיבות אלה אין הטעיה ברישיון הרכב, שבו נרשם הנתבע כבעלים ראשון של הרכב, שכן הרישום במשרד הרישוי על שם חברת אלדן הוא פורמאלי בלבד. כפי שניתן לראות מהרישום, הרכב היה בחזקת חברת אלדן למשך יומיים בלבד, עד למסירתו לנתבע מבלי שאיש נסע בו ובפועל רק הנתבע השתמש ברכב עד למכירתו לתובע, כפי שאף הצהיר בפניי".
השופטת שניידר, הוסיפה שהתובע, שככל הנראה התחרט על העסקה, צריך לבוא בטענות לעצמו. "הואיל והתובע נחפז לרכוש את הרכב על סמך מראה עיניים בלבד, אין לו אלא להלין על עצמו אם בדיעבד התחרט על העסקה".