הסנהדרין: השתתפות באולימפיאדה - סכנה לאנושות

בית הדין פנה לשגרירות ממשלת סין בישראל בבקשה להציג את עמדת של ממשלתם בעניין התלונות שנשמעו, אך זו נקטה בשיטה אמביוולנטית: מצד אחד הציגה את עמדתה באמצעות שגרירותה בכתב ובתקליטורים שהכילו מידע עצום בכמותו התומך בגרסתה, שלעבור עליו ארך ימים רבים; ומצד שני לא נענו נציגי השגרירות לזימונם ואף לא הופיעו לישיבת הפתיחה של הדיון. בית הדין נזקק בנסיבות אלו של התעלמות ואי שיתוף פעולה משפטי להעמיד את עצמו כסניגור של ממשלת סין על-מנת להגן על עמדתה בעניין כפי מיטב הבנתו ויכולתו.

לחץ סיני לביטול המשפט

בנוסף לכך פנתה שגרירות סין לאישים שונים מן הממסד הפוליטי בישראל, בבקשה להניא את בית הדין מלעסוק בנושא זה. בין האישים הייתה גם אורה נמיר, שגרירת ישראל לשעבר בסין. בית הדין של הסנהדרין לא ראה לנכון לשעות לפניות אלו בהיותו בלתי תלוי. עקב כך, פנתה שגרירות סין לבית הדין בבקשה לפגישה בנושא. משלחת של המזכירים הראשון והשלישי של השגרירות נפגשה בירושלים עם נציג בית הדין. אנשי המשלחת הסינית טענו שמוציאים את דיבתם רעה והדברים הללו הינם בגדר עלילה. הם טענו שמתעמלי הפאלון גונג מהווים גם מטרד רפואי בהסיתם להימנעות מהזדקקות לטיפולים רפואיים קונבנציונליים.כמו-כן טענו האישים לחיסיון דיפלומטי, ואף התריעו שעריכת משפט כזה עלולה לפגוע ביחסים הטובים של העם הסיני והיהודי, זאת בשעה שידוע שבעת השואה ניצלו יהודים לא מעטים על-ידי בריחה דרך סין. נציגי בית הדין השיבו להם כי בית הדין של הסנהדרין אינו מטעם המדינה, אלא בית דין עצמאי וולנטרי המבוסס על שיטת המשפט העתיקה של העם היהודי המבוססת על-פי התורה שבכתב והתורה שבעל–פה, שבה בתי הדין מוכרחים להיות בלתי תלויים, ומצווים לדאוג לא רק לעם היהודי אלא לכל באי עולם. בהתאם, הבהיר מזכיר הסנהדרין לאנשי המשלחת שיש להבחין היטב בין העם הסיני לממשלתו. לדבריו, העם היהודי רוחש כבוד ויקר לסיוע העם הסיני להימלטותם של יהודים מציפורני הנאצים, ואולי דווקא בגלל זה יש לבית הדין את מלוא הרצון לבחון את הטענות באשר הן נוגעות לסבל של סינים. כמו-כן נערכה התייעצות עם מומחית למשפט הבינלאומי, פרופ' רות לפידות, ששללה את הטענה לחיסיון דיפלומטי.

במהלך המשפט גבה בית הדין הבינלאומי של הסנהדרין, באמצעות שליחים מטעמו בישראל ובחו"ל, עדויות שונות בפרשה זו. נשמעו עדים שבאו מארה"ב ואף נגבתה עדות באוסטרליה. בית הדין שמע עדים סינים שהתייצבו לפני בית הדין והעידו מתוך חוויותיהם האישיות והרדיפות שעברו על בשרם על פגיעות מהותיות בזכויות האדם על-ידי זרועות הממשל הסינים. הם אף העידו, שלא מנוכחות ישירה, על קיומו של נוהל קצירת האברים. כמו-כן נשמעה עדותו המפורטת של דייויד קילקגר, משפטן ידוע מקנדה שהינו פעיל בינלאומי בנושא זכויות אדם, שפעל כתובע בממשלת קנדה, ואף היה סגן שר החוץ בממשלת קנדה. בפני בית הדין הובאו עדויות עקיפות בקנה-מידה רחב ואף עדויות מוקלטות עם רופאים בסין שנערכו בפיקוח ועדות נאמנות. העד נחקר גם בחקירה נגדית ונמצא דובר אמת. הדיינים כתבו כי לא התרשמו שיש לעד חשוב זה סיבה צדדית פוליטית ואחרת להתנכל לממשלת סין. כמו-כן הוצגו מסמכים של ארגונים בינלאומיים בעלי שם התומכים במציאות קשה זו. "בית הדין מתרשם שלא היו למתעמלים [בכת הפאלון-גונג] כוונות להפיל את השלטון. אך גם אילו היו הללו מתנגדי משטר, אין עדיין שום צידוק לרציחתם היזומה ובוודאי לא לפיתוח תרבות אכזרית המעודדת סחר אברים של אנשים חיים שנידונים מראש למוות, וזאת בנוסף על תאוות הבצע הקשורה במימוש הפוטנציאל המסחרי של אבריהם", נכתב בפסק הדין.

בית הדין מצא לנכון להבהיר לממשלת סין, שאינו מתנגד לעונש מוות באמצעות הוצאה להורג של רוצחים ועבריינים שעברו על שבע מצוות בני נוח, מצוות שניתנו לאומות העולם, ובהן: איסור רציחה; איסור גזל שסניפיו הם גם איסור עינויים, החרמות, וגזילת אברים; עשיית דין צדק במי שעושה פשע, וכן כיבוד אמנות צודקות ואנושיות בינלאומיות שקיבלו עליהן האומות. הדיינים אף קראו לתת אפשרות לגופים בינלאומיים ציבוריים לבחון את מצב שמירת שבע מצוות בני נוח, זכויות האדם על-פי עקרונות התנ"ך, ולפרוס את חסותם על סינים שיעידו לפני ועדות כאלו על-מנת שניתן יהיה לבדוק שוב את מצב זכויות האדם ולהיווכח בתיקון המעוות.

משטר המתנכר לבורא עולם

באשר לדיכויים נוספים שמעורבות ממשלת סין מוזכרת בהם בתקשורת לאחרונה כתבו הדיינים כי יש בהם לחזק את טענותיהם של מתעמלי הפאלון-גונג בדבר היחס הבסיסי לחיי אדם ולזכויות עמים ברפובליקה העממית של סין. מדובר בדיכויים בטיבט, במעורבות ברצח העם בסודן-דארפור, ובסיוע שסין מספקת לצפון קוריאה בפיתוח נשק גרעיני. "יש מקום סביר להניח שמשטר המתנכר לבורא עולם, הקורא לחסד, לרחמים ולשלום, יתנכר גם לבריותיו", קבעו הדיינים, וחתמו בכך שלדרישה הנבואית מישראל להיות לאור-גויים יש משמעות כפולה ומכופלת גם כלפי העם היהודי במבחן המוסרי שנקלע אליו העולם באולימפיאדת בייג'ינג, מה שמביא אותו לקבוע כי אין לתת לגיטימציה לאולימפיאדה בסין.

נושא השואה לא נפקד מהחלטת בית הדין, ותקדים זה אף הביא את הדיינים להכרעה על-סמך ריבוי עדויות נסיבתיות. "העם היהודי חווה שואה מידם הקשה של הגרמנים בתקופת המשטר הנאצי שטבחו מיליוני יהודים ולכן עליו להיות רגיש במיוחד לשוועת נרדפים. בעת מלוא תוקפו של המשטר הנאצי, פעל המשטר להסתיר מעשיו, ולכן גם קשה היה מאוד ובעצם גם בלתי אפשרי היה להשיג עדויות מרוכזות בעניין. אולם היו גם היו עדויות נסיבתיות. בסופו של דבר התקיימו משפטי נירנברג שאיפשרו חקירה ודרישה כהלכה. התעלמות מעדויות נסיבתיות כשמדובר ברצח המונים בחסות כוחה של ממשלה חזקה תהיה בבחינת 'אוטם אוזנו משמוע שוועת נרדפים'. לכן בענייננו היה לנגד בית הדין התקדים הקשה המוביל להזדקקות חיונית לעדויות נסיבתיות שראוי גם לקבלן לפי דיני בני נוח". כאמור, בית הדין הגיע למסקנה שעל-פי העדויות המצטברות הנסיבתיות הרבות אכן קיימת תופעה חמורה של רציחת אנשי פאלון-גונג חפים מפשע בין השאר לפי שיקולים כלכליים לניצול מסחרי של איבריהם. ממשלת סין עוצרת את מתעמלי הפאלון-גונג בהמוניהם, כולאת אותם במחנות מעצר ומפעילה מנגנונים רבים ומגוונים לשם רצח וקציר איברים מאנשים חיים כצורת ענישה, נקמה והרתעה. בית הדין קיבל את טענת המתעמלים ולפיה הצליחה ממשלת סין ליצור היצע נרחב להזמנות לאיברי אדם מכל רחבי תבל, זאת בשעה, שלטענת אנשי הכת, מעולם לא פעלו המתעמלים נגד השלטונות וכל עניינם הוא בריאותם הגופנית והנפשית של הנוקטים בשיטת הפאלון-גונג - תרגילים בהתעמלות והטפה לאמת, לחמלה ולסובלנות.

למה הם נרדפים?

המתרגלים מעריכים בעדויותיהם שרדיפתם הינה פועל יוצא משני תהליכים הפוכים - ירידה חריפה ומתמדת במספר חברי המפלגה הקומוניסטית הסינית, המהווה את משענת המשטר ומאידך-גיסא, גידול מתמיד במספר מתעמלי הפאלון-גונג, כאשר מספר המתעמלים גבוה כבר עתה באופן משמעותי ממספר חברי המפלגה הסינית. לדעתם, שני תהליכים אלו נתפשים על-ידי השלטונות כאיום על המשטר - מה שהביא את השלטון לפני כתשע שנים לשינוי חריף ביחסם למתעמלים, היינו מיחס חם ואוהד להתאכזרות ודיכוי בכל האמצעים,לרבות קציר איברים רצחני. בישראל נהגו רשויות הבריאות לאשר הטסת חולים להשתלת אברים בסין, או הזמנת איברים לישראל מסין, אך משנודע על החשד הכבד לקציר איברים חדלו רשויות הבריאות לאשר תקציבים לזקוקי השתלה בסין.