תזונה דלת פחמימות ותזונה ים-תיכונית יעילות יותר בשיפור רמות שומנים וסוכר בדם מאשר תזונה דלת שומן (היחידה שהוכרה עד לאחרונה על-ידי הארגונים הרפואיים). כך עולה ממחקר ישראלי חדש, שהשווה יעילות ובטיחות של שלושה סוגים של תזונות שונות לאורך שנתיים.
למחקר, שבוצע בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בישראל, גויסו 322 גברים ונשים בעלי עודף משקל בינוני. הנחקרים סווגו באופן אקראי ל-3 קבוצות דיאטה שונות: דיאטה דלת שומן מוגבלת קלורית, דיאטה ים תיכונית מוגבלת קלורית, ודיאטה דלת פחמימות שלא הייתה מוגבלת בצריכת קלוריות. המחקר נמשך שנתיים, כאשר 95% מהמשתתפים התמידו במחקר לאחר שנה ו-85% התמידו בו לאחר שנתיים - שיעור התמדה חסר תקדים בהשוואה למחקרי התערבות תזונתית קודמים.
בכל הקבוצות חל שיפור משמעותי במדדי הבריאות של המשתתפים. עם זאת, ניכרו הבדלים בין הדיאטות: רמות שומני הדם השתפרו במיוחד בקרב הקבוצה שהקפידה על דיאטה דלה בפחמימות: רמות הכולסטרול "הטוב" (HDL) עלו ב-20% ורמות שומני הדם (הטריגליצרידים) ירדו ב-14%, למרות שבקבוצה זו נצרכה רמת השומן הגבוהה ביותר, אך תוך הגבלת הפחמימות.
בקרב החולים הסוכרתיים, ההשפעה המשמעותית ביותר על רמות הסוכר ניכרה בקבוצת הדיאטה הים תיכונית, העשירה בשמן זית: רמות הסוכר בצום ירדו ב 33 מ"ג/דצ"ל, בהשוואה לסוכרתיים בקבוצת דיאטה דלת שומן (העשירה בפחמימות), אשר אצלם עלתה רמת הסוכר ב-12 מ"ג/דצ"ל לאורך שנתיים. כל המשתתפים שיפרו באופן דומה מדדי סיכון למחלת לב ולשינויים מטבוליים האופייניים להשמנה, לצד שיפור בתפקודי כבד, ללא הבדלים בין הדיאטות.
אין אסטרטגיה אחת שמתאימה לכולם ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר: "למדנו כי כל אסטרטגיות הדיאטה היטיבו עם המשתתפים, כל עוד נעשו בצורה מתונה ותוך התמדה. עם זאת, הוכח שישנם יתרונות בריאותיים ספציפיים דווקא לדיאטות הים תיכונית ודלת הפחמימות על-פני הדיאטה דלת השומן המקובלת כיום בעולם המדעי. מכאן, שבעתיד נכון יהיה "לתפור" למטופל דיאטה בהתאמה אישית על-פי צורך בריאותי וההעדפה הפרטנית מכיוון שאין אסטרטגיית דיאטה אחת שמתאימה לכולם. אנו מבינים היום יותר כי פחמימות לא אמורות, ככל הנראה, למלא את הצלחת. מעבר לזאת, החדשות הרעות הן כי הגוף מגיע לשיא מיצוי תהליך ההפחתה במשקל בששת החודשים הראשונים ומשם מתחילה המלחמה הגדולה על שימור ההצלחה בעזרת תזונה ופעילות גופנית ולכן אין טעם בפרויקטי הרזיה קצרי טווח.
עם זאת, החדשות הטובות הן כי על אף שמרבית המשתתפים הגיעו לשיא ההפחתה במשקל בששת החודשים הראשונים, ובשלב השני היו במצב של עלייה קלה או שימור ההצלחה, מדדי בריאות שונים המשיכו להשתפר לכל אורך השנתיים. ממצאים אלו מעודדים, שכן משמעותם היא שהמעבר לכל סגנון תזונה בריא (כל הדיאטות היו עתירות בירקות ונטולות שומן טראנס) מלווה בשיפור מתמשך במדדי בריאות, גם אם ההפחתה במשקל היא מתונה.
לדברי ד"ר שי, המחקר בנושא עוד לא תם. צוות המחקר ממשיך לחקור היבטים שונים בגוף האדם שיאפשרו להבין את המנגנון העומד מאחורי השפעתם המיטיבה של הפחתת הפחמימות והוספת השומנים הבריאים.
למרות שבפועל הפחיתו המשתתפים מכל קבוצות הדיאטה את צריכת הקלורית באותה מידה (נתון מעניין לאור העובדה שהדיאטה דלת הפחמימות לא הייתה מוגבלת קלוריות), ההפחתה הממוצעת במשקל בתום השנתיים הייתה של 3.3 ק"ג בדל-שומן, 4.6 ק"ג בים-תיכונית ו-5.5 ק"ג בדלת פחמימות בקרב מי שהגיעו לקו הגמר. ממוצעים אלו גבוהים במעט מאילו המושגים על-ידי טיפול תרופתי ארוך-טווח לירידה במשקל. שיא הירידה במשקל הושג כאמור תוך 6 חודשים ולאחריו החל הגוף בתהליך עלייה או שימור.
מקום העבודה מוביל תהליכים הקשורים לקידום בריאות על-פי ד"ר דן שוורצפוקס, מנהל מחלקת הרפואה בקריה למחקר גרעיני: "הקריה למחקר גרעיני רואה חשיבות רבה בקידום הבריאות של עובדיה, על כן היא עודדה בכל דרך אפשרית את ביצוע המחקר ותעיד על כך ההיענות הגבוהה וההתמדה של העובדים המשתתפים. מעבר לתוצאות המחקר, מתברר כי נוכחות צוות רפואי מקצועי אשר מוביל יוזמות לקידום בריאות העובדים, הינו מפתח להצלחת יוזמות אלו. אני רואה את מקום העבודה כמוביל תהליכים הקשורים לקידום בריאות (כגון רפואה מונעת, ספורט ותזונה). אנו נמשיך בכך ומקווים כי נהווה מודל לקידום בריאות בכל מקומות העבודה בארץ".
במחקר זה, מן הארוכים והיסודיים שנערכו עד כה בתחום, נקטו החוקרים מספר אסטרטגיות: בחדרי האוכל של קמ"ג חלה בשנים אלו "מהפיכת בריאות", בשיתוף פעולה בין מנהלי המטבח, הצוות הרפואי ויעוץ תזונתי מאוניברסיטת בן-גוריון. לכל דיאטה הותאמו מנות מזון מתאימות והן סומנו יום יום בכרטיסיות צבע שהורו על מידת ההתאמה של כל מנה לקבוצת הדיאטה. לצורך המעקב פותחו על-ידי אנשי הקמ"ג שאלונים אלקטרונים מיוחדים, בעזרתם ניתן היה לעקוב ביעילות אחר דפוסי התזונה של המשתתפים, פעילות גופנית, סגנון חיים, תופעות לוואי, הגעה לפגישות ושינוי בצריכת התרופות. כמו כן, במקביל לפרויקט שנערך בקרב העובדים, עברו בני/בנות הזוג שלהם הדרכה כיצד לסייע לשמירה על הדיאטה של המשתתפים גם מחוץ לשעות העבודה.
בהשוואה לדיאטה המסורתית דלת השומן, צרכה בפועל הקבוצה הים תיכונית יותר סיבים תזונתיים ושומן חד-בלתי-רווי (שמקורו בעיקר משמן זית) ואילו קבוצת הדיאטה דלת הפחמימות צרכה יותר שומן כולסטרול וחלבון ופחות פחמימות בתפריט. חשיבות המחקר הישראלי, שנעשה בשיתוף פעולה בינלאומי, הוא בהיקפו, אורכו, באחוזי ההתמדה הגבוהים ובהיקף הבדיקות שנערכו בקרב המשתתפים. ממצאים אלו עשויים להביא לפריצת דרך ולשינוי התפיסה המסורתית כי פחמימות כגון לחם, תפוחי אדמה ואורז צריכות להיות מרכיב מרכזי בצלחת.
