היום לפני 57 שנה, ב-20 ביולי 1951, נרצח עבדאללה מלך ירדן.
הממלכה שעליה שלט המלך עבדאללה הראשון הייתה שונה מאוד מירדן שאנו מכירים כיום, והיא כללה בעיקר ערבים בדואים, אשר היו נאמנים לשושלת ההאשמית.
לאחר מלחמת העצמאות הגיע אליה גל של פליטים פלשתינים. ירדן שכבשה במלחמה חלק ניכר מהשטח שיועד למדינה הערבית בהחלטה על חלוקת ארץ ישראל, שילשה בכך את אוכלוסייתה שהפכה ברובה לאזרחים ממוצא פלשתיני.
ממלכת ירדן הפכה בכך מממלכה שקטה לממלכה שבה קיימים קשיים רבים ועימותים פוליטיים בין המשטר לאזרחים הפלשתינים.
עבדאללה רכש אומנם את אמונם של הבדואים, אך נחשד תמיד ברצון להגיע להסכם עם ישראל, ואף קיים שיחות עם מנהיגי היישוב בטרם קמה המדינה. עמדתו הפרו-בריטית השניאה אותו על חוגים לאומניים וכך גם עמדתו השמרנית בענייני פנים ומשטר.
בשנת 1949 הכריז עבדאללה על סיפוחם של השטחים שבשליטת ירדן בעברו המערבי של הנהר. הממלכה שכונתה "עבר הירדן" החלה להיקרא "הממלכה ההאשמית של ירדן". הרוב הפלשתיני החדש בממלכה החל תובע את זכויותיו, ובראשן הדחת השושלת ההאשמית ויצירת מדינה פלשתינית על חורבות ממלכת ירדן.
ב-20 ביולי 1951, כאמור, הגיע עבדאללה לירושלים במטרה להתפלל את תפילת יום השישי שלו עם נכדו הצעיר, הנסיך חוסיין. מתנקש בודד, פלשתיני, חבר קבוצת הקנאים המקורבים למופתי הירושלמי לשעבר, ירה לעברו בעת התפילה במסגד אל-אקצה בירושלים והרגו.
את כסאו של עבדאללה ירש בנו הבכור טלאל, אך הוא הודח לאחר שנה בשל מחלת רוח. במאי 1953 הוכתר חוסיין בן-טלאל למלך ירדן ונשאר בתפקיד זה עד מותו ב-1999 ממחלת הסרטן.