מאפייני המכוניות שהועברו על-ידי אט"ל למשרד הביטחון כוללים את מידות הרכב המינימליות והמקסימליות, נפח המנוע והספקו, מפרט בטיחותי, צריכת דלק ונתוני זיהום אוויר. אחד השיקולים הוא ממדים קטנים ועיצוב שאינו ראוותני, אשר בצה"ל מגדירים "צנוע".
המפרט הבטיחותי יהיה עשיר מבעבר, ויכלול יותר מערכות בטיחות ויותר כריות אוויר מהמכרז הקודם. הדרישות לצריכת הדלק הנמוכה מתבססות גם על ניסויים שעורך צה"ל בנס"א, יחידת הניסויים של זרוע היבשה, שבהם נמדדת צריכת הדלק בפועל של דגמים שונים.
לצה"ל יש דרישות סף גם מחברות הליסינג - בראשן איתנות כלכלית ויכולת פיננסית לעמידה בתנאי המכרז, דבר המבטיח כי רק חברות גדולות יתמודדו בו. מקורות בענף הליסינג אמרו כי המחירים שיוצעו לצה"ל יהיו גבוהים ב-10% ויותר מאלה של המכרז הקודם, במקביל לעליית מחירים כללית בענף. זאת נוסף על העובדה שתנאי השימוש בצה"ל - נסועה גבוהה ותאונות רבות - מייקרים את הצעות הליסינג.
מקור בכיר בענף הליסינג אמר כי הקושי למכור את המכוניות שהיו בשימוש צה"ל ירתיע חלק מהחברות מלהתמודד. לעומתו, מקור בכיר אחר בענף אמר כי היוקרה שבזכייה במכרז צה"ל, נוסף על העובדה שמחיר הליסינג של צה"ל מכסה את אובדן הערך הגדול יותר של מכוניות בשימושו, הופכת את המכרז לאטרקטיווי. הוא צופה כי התחרות על הזכייה תהיה עזה.
מכרז הליסינג הקודם של צה"ל, הראשון בתולדותיו, נערך ב-2005 והמכוניות הראשונות סופקו בתחילת 2006. החברות הזוכות היו אלבר, שסיפקה 60% מהמכוניות, וניו קופל סיקסט שסיפקה 40%. מספר המכוניות הכולל שסופקו לצבא בשלוש השנים האחרונות הוא כ-7,000.