הפרקליטות הודיעה כי לא תפתח בחקירה פלילית נגד השר בנימין בן-אליעזר בחשד למינויים פוליטיים. הודעה על כך נמסרה (יום א', 20.7.08) לעמותות ציבוריות שפנו בנושא.
המשנה לפרקליט המדינה יהושע למברגר מציין בהודעתו כי לאחר בחינת ממצאי דוח מבקר המדינה וכן חומרים נוספים שנתקבלו בפרקליטות המדינה, "לא נמצאה הצדקה לפתוח בחקירה פלילית נגד השר בנימין בן-אליעזר".
פניות שר התשתיות לחברת חשמל מדובר בדוח המבקר מנובמבר 2007 שעסק בין היתר בפניות שר התשתיות הלאומיות לחברת החשמל בענייני העסקת עובדים וטיפול חברת החשמל בפניות אלו. למברגר מציין כי הדוח הועבר לעיון היועץ המשפטי לממשלה, לא במסגרת סעיף 14(ג) לחוק המבקר "סעיף על פיו מעביר המבקר ליועץ המשפטי לממשלה עניינים בהם התעורר חשד למעשים פלילים", וכי עוד בטרם פרסום הדוח הסופי החלו בפרקליטות בתהליך של בחינת הדוח וממצאיו, "לרבות בדיקת חומר נוסף שהועבר לפרקליטות ממשרד מבקר המדינה".
במקביל פנו ליועץ עמותת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד שר התשתיות בעקבות ממצאי הדוח. פניה נוספת, מטעם התנועה לקידום ממשל תקין, נשלחה ביום 17.2.08.
למברגר הדגיש כי בחינת החומר העלתה, כי "לא קיימת תשתית לביסוס חשד של ממש, לפיה השר פעל או ביקש למנות מקורבים באופן שיטתי, מתוך ניסיון או רצון ליצור הון פוליטי או לקדם אינטרס אישי או מפלגתי. הרוב הגדול של הפניות היו בעניינם של אנשים לגביהם לא נמצאה זיקה פוליטית לשר, והממצאים גם מצביעים על כך, שהשר לא הפעיל לחץ על חברת החשמל, אלא הסתפק, ככלל, אך בשליחת מכתב סטנדרטי החתום על-ידי מנהלת הלשכה, המעביר לטיפולה פניות שהגיעו ללשכת השר".
לא כל מינוי פוליטי - פלילי עוד הדגיש למברגר בהודעתו כי "לא כל 'מינוי פוליטי' (או ניסיון לכך) מגבש בהכרח עבירה פלילית. ככלל, חשד לפלילים יקום מקום שבו עובד ציבור פעל באופן שיטתי למינוי מקורבים, או כאשר מדובר במעורבות ישירה בנסיבות חריגות המלמדות על פגיעה מהותית בערכים המוגנים של העבירה (שמירה על אמון הציבור, טוהר המידות ותקינות המעשה השלטוני)".
לדבריו, "הפרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מחודש אוקטובר 2004, כשלעצמה, אינה מגבשת בהכרח עבירה פלילית, והדבר תלוי בנסיבות ההפרה ויתר נסיבות הענין...לא למותר יהיה לציין, כי בחינת נסיבות עניינו של בן-אליעזר נעשתה בזיקה ובתשומת לב לתיקים אחרים בהם הורה היועץ המשפטי לממשלה על קיומה של חקירה פלילית".
הבדיקה העלתה כי "מלשכת שר התשתיות הלאומיות היו בשנים 2006-2005 כ-110 פניות בנוסח כמעט סטנדרטי, ברובן המכריע ממנהלת הלשכה, להנהלת חברת החשמל, בנוגע להעסקת עובדים בחברה. כ-20% מהפניות הללו נעשו בעקבות בקשות של חברי מפלגת העבודה בעניינים הנוגעים לבני משפחתם ולמקורבים אחרים. שאר הפניות, שהן הרוב הגדול של הפניות, היו בעניינם של אנשים לגביהם לא נמצאה זיקה פוליטית לשר".
מעורבות מינורית ובתום לב הדוח לדבריו מצביע "על שני מקרים בלבד בהם חברת החשמל קיבלה לעבודה חברי מפלגת העבודה לאחר שהופנו אליה ע"י לשכת השר. כן עולה מהדוח כי ככלל לא נמצאה מעורבות ישירה של השר בדברים, וכי גרסת השר ואנשי לשכתו - לפיה מעורבות השר הייתה מינורית וכי הדבר נעשה בתום לב - לא נדחתה".
כאמור, "לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לקיומה של חקירה פלילית בעניין", קבע למברגר.
בפרקליטות מדגישים עם זאת את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז כי "ראוי ששר או מי מטעמו יימנעו, ככלל, מפניות לחברה ממשלתית או תאגיד סטטוטורי שבתחום אחריותם בעניינים פרטניים של העסקת עובדים; זאת, נוכח העקרונות הכלליים הבאים למנוע חשש מפעולה של החברה הממשלתית או התאגיד משיקולים זרים, ושלא בהתאם לעקרונות של שוויון, תחרות הוגנת ושקיפות, אשר על מכונם עומד המנהל הציבורי".
