לא מומלץ לקנות רכב ישן מבלי לבדוק אותו במכון בדיקה. זה מה שעשה עזריאל צברי, שתבע את אלי מריו בבית משפט לתביעות קטנות ברחובות בסכום של 8,000 שקל לאחר שקנה ממנו, בחודש מאי אשתקד, רכב ישן עם מנוע "גמור". עזריאל שילם תמורת הרכב 8,000 שקל וכעבור זמן קצר גילה שהרכב מקרטע ואינו תקין. לדבריו, לא לקח את הרכב לבדיקה לאחר שהנתבע, כבעל מוסך, התחייב בפניו שהרכב תקין ואם תהיה בעיה יתקן אותו. התובע ביקש לבטל את העסקה בטענה שרומה ולהשיב את כספו.
בכתב ההגנה טען הנתבע שהתובע נסע ברכב לפני הקנייה ונוכח לדעת שהוא תקין. "מאחר שהתובע לא לקח את הרכב לבדיקה אין לו אלא להלין על עצמו". הנתבע הכחיש שהתחייב לתקן את הרכב ללא תמורה במידה ויתגלו בו ליקויים. הוא ביקש לדחות את התביעה ולהותיר את העסקה על כנה.
בדיון בפני השופטת לבנה צבר, טען התובע שביקש מהנתבע לתקן את הרכב וזה הודיע שהמנוע "גמור" וביקש שישתתף בהוצאות התיקון. הנתבע השיב שהתובע פנה אליו כעבור חודשיים וחצי והוא תיקן עבורו את הרכב. "הצעתי שישא בעלות התיקון בשיעור של 50% אך הוא סירב".
בפסק דין שניתן, בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, ביטלה השופטת את העסקה וחייבה את הנתבע להשיב לתובע את כספו בניכוי 20% בגין רשלנות תורמת של התובע ולקחת בחזרה את הרכב. סך הכול ישלם הנתבע לתובע 6,400 שקל בתוספת 1,500 שקל הוצאות משפט.
"אני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. גרסת הנתבע מעלה תמיהות ושאלות שאין עליהן תשובות. הנתבע בכתב הגנתו ובדיון טען שלא התחייב בפני התובע לתיקון נזקים שיתגלו בעתיד ועם זאת חתם על הסכם מכר בינו לבין התובע בו הוסכם: 'מריו כבעל מוסך מתחייב לעזור על הצד הטוב ביותר מחמת שהאוטו לא נלקח לבדיקה'. מדברים אלה ניתן להסיק שהנתבע אכן התכוון לטפל בנזקים שיתגלעו ברכב. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שהתובע יכול היה להקטין את הנזק על דרך לקיחת הרכב לבדיקה במוסך מורשה. אשר על כן לתובע רשלנות תורמת בגובה של 20%".