נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש דחתה (יום ה', 24.7.08) ערעור של בני זוג ופרקליטם, עו"ד דני שלום, על סירובו של שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר עוני חבש, לפסול עצמו, משום שהתבטא בחריפות נגדם על נקיטת סחבת בהליכים במשפט אזרחי המתנהל בינם לבין שתי חברות, ואף חייב אותם בהוצאות.
לאחר שתחילת המשפט נדחתה כמה פעמים, על-פי בקשת בני הזוג גלית ותמיר כהן, סירב השופט חבש להיענות לבקשתם לדחות גם את המועד שנקבע להוכחות. הבקשה נומקה בכך שתמיר כהן נורה בחו"ל, הובהל לבית חולים ונותח, וכן בצורך של עורכי דינם לבדוק מסמכים ועובדות. אבל השופט הסביר שהחברות כבר הזמינו את עדיהן, לבני הזוג כהן יהיה זמן לבחון את החומר, והבעל הפצוע לא חייב להופיע לישיבה, משום שיש לו עורכי דין.
במועד שנקבע, 5.7.07, התייצבו עורכי הדין של כהן אך ביקשו לדחות את המשכו, אך השופט סירב, וכן דחה את בקשתם לעכב את ביצוע ההחלטה לשם הגשת ערעור לבית המשפט העליון. לפיכך הודיעו, כי אם יקיים השופט את החלטתו, אין בכוונתם לקיים חקירה ולהיות חלק מההליך. השופט הביע חשש שעורכי הדין של כהן נוקטים "תרגיל", שהוא המשך ישיר לבקשות לדחיית מועד ההוכחות בתיק. בתגובה, עזבו עורכי הדין את האולם. דיון ההוכחות החל, ובמהלכו שבו עורכי הדין לאולם, אך הבהירו כי עשו זאת מפאת כבודו של בית המשפט. עוד הצהירו כי אין בכוונתם לחקור את העדים בחקירה נגדית, אך אין הם מוותרים כליל על זכותם לחקור את העדים.
בתום חקירת עדי החברות התובעות, פנה השופט לעורכי הדין של כהן וביקש כי עדיהם יתנו את עדותם. הם השיבו כי העד המרכזי הוא תמיר כהן, אך הוא עדיין מאושפז בבית חולים בחו"ל. עוד טענו כי העדים האחרים מטעמם לא היו אמורים להופיע לדיון, ולכן לא זומנו. ב-9.7.07 הודיע עורך הדין של כהן כי בכוונתו לפנות לבית המשפט העליון ולבקש עיכוב החלטת השופט. כבר למחרת דחה ביהמ"ש העליון את הבקשה, אך המליץ לשופט חבש לשקול אפשרות לדחות את מועד הדיון שנקבע ל-11.7.07, משום שעורך הדין של כהן אמור לשרת אז במילואים.
השופט חבש דחה את ההמלצה וציין כי עורך דין אחר יוכל להופיע. במועד ההוכחות התייצב עורך הדין, אך העדים מטעמו לא הגיעו. על תמיהת השופט, השיב כי סבר שלנוכח ריבוי העדים מטעם החברות, לא יוכלו להיחקר כל העדים במועד. עוד טען כי עדיין לא קיבל את המסמכים הרפואיים להוכחת פציעתו של תמיר כהן מירי בחו"ל. לבסוף קבע השופט מועד הוכחות חדש ל-24.10.07.
בינתיים, הגיש עורך הדין של כהן בקשה לזמן את העד מטעם החברות לחקירה נגדית. השופט הסכים, בנימוק שאינו להעניש את עורך הדין על חשבון מרשיו, אך התנה זאת בכך שכהן ישלמו הוצאות על שני מועדי ההוכחות המבוזבזים וימציאו את המסמכים על הירי והפציעה. אם לא יעמדו בתנאים אלה לא יתקיים הדיון.
כיומיים לפני מועד ההוכחות, ביקש פרקליט החברות לבטל את הדיון, בנימוק שכהן לא עמדו בתנאים שנקבעו. עורך דינם של כהן טען כי לא היה מעוניין בחקירת העד משום שהיא מותנית בתשלום הוצאות. אשר להמצאת המסמכים הרפואיים, טען כי כהן יסכים להציג התיק הרפואי לעיני השופט בלבד, מטעמים שבצנעת הפרט. עוד טען כי עדיו זומנו וכי כהן נמצא אף הוא באולם.
בהחלטה נוספת ב-2.12.07 קבע השופט כי התנהלות עורכי הדין לא הייתה ראויה, ובין היתר, לא חסכו במאמצים ובזמן כדי לסכל את הליך ההוכחות, תוך שהלינו על אופן התנהלות השופט ואף האשימו אותו בנטייה לטובת החברות. השופט הוסיף כי בבקשותיהם הארוכות, הערוכות בלשון גסה, לא נהגו עורכי הדין באופן ההולם את מקצוע עריכת הדין.
